הלהקה שלי

מאת: תמר בראון אלקלס

איורים: רותם טפלו

הלהקה שלי

תמר בראון אלקלס היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ומחזאית, שכתבה את הספרים “המאפייה של הציפורים” (הוצאת “מטר”, 2016) ו”ממלכת שטות וממלכת רצינות” (הוצאת “מטר”, 2020). לרגל שבוע הספר ראיינו את היוצרת על ספרה החדש, “הלהקה שלי”, ושוחחנו עמה על החשיבות בהרמוניה, על מחשבותיה על עולם הספרות המקומי ועוד.

שלום תמר, ספרך החדש “הלהקה שלי” עוסקת בילדה שמחליטה להקים להקה לאחר שהיא נחשפת לכך שאמה היתה חברה בלהקה בצעירותה, אך מגלה שכדי להצליח בכך צריך לשתף פעולה עם ילדים אחרים וליצור למעשה הרמוניה, שאינה רק מוזיקלית אלא גם אנושית. מדוע עניין אותך לכתוב דווקא את הסיפור הזה? האם הוא משקף עבורך מצב שכיח בקרב ילדים, שהקמת להקה מוזיקלית הוא מטאפורה עבורו?

 
 

המלצות

הלהקה שלי

הלהקה שלי // תמר בראון אלקלס הוצאת מטר, 2022

"הלהקה שלי" הוא אחד מספרי הילדים המקסימים שיצא לנו לקרוא כמשפחה וההוכחה טמונה במספר הפעמים שכבר קראנו אותו!

כשבילי המתוקה מגלה תמונות של אמה בצעירותה, בהן האמא מתופפת על תופים בלהקה, היא מקבלת השראה ומחליטה להקים להקה משלה בגן.

כל ילד מייצר לעצמו כלי נגינה, כשבילי עצמה כמובן אחראית על התופים (כמו אמא). כשבילי הופכת לשתלטנית ומצווה על חברי הלהקה מה ואיך לנגן, היא מנושלת מהלהקה שהיא הקימה.

היות ומדובר בספר ילדים חיובי ושמח, תוכלו לנחש שלבסוף בילי מבינה שעדיף ביחד מלבד, אבל המסר עובר בצורה חיננית ולא דידקטית.

הציורים של רותם טפלו עשירים, מלאים בפרטים ומגוונים. כיף לראות איך לאורך הספר השיער של בילי הולך ומתפזר במקביל לתהליך בו היא משתחררת ונפתחת.

אהבתי גם את העובדה שאמא של בילי אינה דמות רקע שטוחה, אלא דמות מעניינת עם סיפור משלה שמושלם דרך הציורים - חליפת העסקים המעידה על קריירה לצד אימהות ואלבום התמונות המציג את חייה לפני הקמת המשפחה.

שאלתי את תמר על מקורות ההשראה לספרה, ולדבריה "השתתפתי בסדנת יוגה של הרמוני סלייטר, בה היא ספרה על בנה שחזר יום אחד בוכה מהגן, לאחר שהועף מהלהקה (בכאילו כמובן) שהוא עצמו הקים. ישר זה קסם לי. כל כך הרבה להקות התפרקו בגלל מאבקים של אגו. הייתה פה הזדמנות לקחת את זה לעולם של ילדים שמתנסים תוך כדי משחק, לומדים את הגבולות של משחק בתוך קבוצה, איפה עובר הגבול הזה בין מנהיגות ויזמות מצד אחד לבין דורסנות וחוסר סבלנות ונתינת כבוד לילדים האחרים שמשתתפים במשחק. ילדים כל כך מכירים את הסיטואציה הזו בגן באופן יום יומי.

אני אוהבת את השימוש במוסיקה כמטאפורה למרכיב שמייצר את ההרמוניה הנדרשת בקבוצה. בנוסף, יש בספר את ההעברה הבין דורית שאני אוהבת בין האימא לבת, והעובדה שהבת היא זו שמחזירה את האימא לחלומה הישן. יש פה אמירה שזה אף פעם לא מאוחר להגשים חלומות!"

מומלץ בחום.

הלהקה שלי

ספר הילדים המקסים הזה ״הלהקה שלי״ מאת הסופרת : תמר בראון אלקלס הוא השלישי שלה. בהוצאת מטר. ספר קסום שיש בו מוסר השכל חשוב כאשר בילי הציעה להקים להקת נגנים ולשיר. היא לקחה את הפיקוד והילדים  סירבו לשתף אתה פעולה ועליה להבין שלא מספיק רק במה וכמה כלים. כשבילי מוצאת תמונות ישנות של אמא מימיה הלהקה היא רוצה גם להקים להקה כזו ומספרת לכמה ילדים ורוצה לפעול בעצמה לקחת שליטה על הכל, אך הילדים מסרבים. והיא צריכה להתמודד עם הסירוב עד שמבינה שפעלה לא נכון והסוף מחכה לקוראים . האיורים  על ידי רותם טפלו, מרהיבים בצבעים חיוביים פשוט תענוג. ממליצה לקרוא בחום. הנכדים שלי מאוד אהבו

הלהקה שלי

הלהקה שלי -מאת: תמר בראון אלקלס

כשהייתי ילדה ונערה צעירה במושב הייתי סולנית במקהלה וחלמתי שאגדל להיות חלק מלהקה אמיתית שמנגנת ושרה בו זמנית. אך השנים חלפו התבגרתי והבחירות שלי השתנו למרות שעד היום בגילי המתקדם ובעצם היותי לסבתא לנכדים עדיין חולמת אני להיות זמרת בלהקה

 

השבוע הגיע לידי ספר מקסים שכתבה תמר בראון אלקלס הספר "הלהקה שלי". התיישבתי עם תומס נכדי הבכור וקראנו ביחד את הסיפור.

 

כשבילי מוצאת תמונות ישנות של אמא מימיה בלהקה, היא נסחפת בחלומות על מוזיקה וקצב, אורות וקהל. אבל כשהיא מנסה לנגן עם חבריה, מגלה בילי שכדי להקים להקה יש צורך בהרבה יותר מבמה וכמה כלים.

בניסיונות להגיע לשיתוף פעולה והסכמה בעבודת הצוות ההכרחית בלהקה מגלה בילי, ואיתה חבריה, כי דרך הנגינה יחד ולחוד עולות שאלות של ביטוי עצמי מול שתוף פעולה, והתגברות על צלילים צורמים בניסיון להגיע להרמוניה.

הסיפור מרגש, כתוב נפלא, מנוקד ומאויר להפליא הודות לכשרונה של רותם טפלו המאיירת. תומס ואני קראנו ובמקביל שוחחנו על האינטראקציה בין הילדים, ניסיתי לשמוע מתומס מה קורה כאשר הוא בעצמו נתקל באירועים דומים עם חבריו בגן. הספר הנפלא זימן לנו זמן איכות ושיחה פורייה. 

תמר בראון אלקלס היא סופרת ילדים, מחזאית ותסריטאית. ספרה הראשון, המאפיה של הצפורים, התקבל לסל תרבות ארצי, עובד לתסכית בתאטרון "רעיון", ובימים אלו מעובד להצגה בתאטרון "אלעד".

ספרה השני, ממלכת שטות וממלכת רצינות, התקבל למצעד הספרים של משרד החינוך לכתות א'-ג' ואף זכה במקום השני בקטגורית נבחרי הילדים. הלהקה שלי הוא ספרה השלישי.

 

רותם טפלו היא מאירת בוגרת שנקר, הפועלת בארץ ובעולם. הלהקה שלי הוא ספרה הארבעה-עשר.

"הלהקה שלי" מאת תמר בראון אלקלס, מאירת: רותם טפלו, עורכת: מור דבורקין פוגלמן 32 עמודים, מטר הוצאה לאור

9.tif

הלהקה שלי מאת: תמר בראון אלקלס
הוצאת מטר

איורים: רותם טפלו
 

ספר ילדים מקסים שמעלה שאלות של מנהיגות, שיתוף פעולה ועבודת צוות באמצעות סיפור על הקמת להקה.

הספר מלווה איורים צבעוניים יפהפיים.

יום אחד בילי מצאה תמונות ישנות של אמה מתופפת בתופים כשלידה עוד נגנים.

אמה סיפרה לה שבצעירותה, היא הייתה חברה בלהקה והם ניגנו, שרו והופיעו לפני קהל.

בילי חלמה על הקמת להקה וכשהגיעה לגן קראה לילדים להצטרף אליה. הם מצאו סירים ישנים ובילי חילקה תפקידים.

הילדים כעסו שרק בילי מחליטה הכל ואומרת להם מה לעשות והחליטו שהם יכולים גם בלעדיה. בילי בכתה וניסתה להקים לבדה להקה חדשה אך ללא הצלחה.

בילי שמעה מרחוק את הלהקה שרה וראתה שהם מאד נהנים, היא התקרבה, נתנה להם מחמאות ואז זואי קראה לה להצטרף והם שרו ביחד בפני ילדי הגן.

בילי למדה להקשיב לחבריה, לפרגן, לשתף פעולה וראתה שביחד הרבה יותר כיף.

ממליצה בחום!

הלהקה שלי

בילי מצאה קופסה ישנה ובה תמונות של אמה מופיעה יחד עם להקה במהלך משחק מחבואים. בלילה היא חלמה שהיא עצמה מופיעה על במה ביחד עם להקה משלה. כשהגיעה לגן בבוקר למחרת היה לה רעיון: היא תקים להקה משלה וממש כמו אמא שלה, תהיה המתופפת שלה.

 

אבל רעיונות לחוד ומציאות לחוד, בהתחלה עוד ילדים רצו להיות בלהקה ובילי חילקה להם תפקידים וגם רצתה לבחור את השירים שישירו וינגנו, אבל הילדים האחרים לא הסכימו ולא רצו שהיא תגיע להם מה לעשות, למרות שהלהקה הייתה בכלל הרעיון שלה....

אז בילי עזבה את הלהקה ואחרי שבכתה החליטה להקים להקה שבה היא תמלא את כל התפקידים ותחליט את כל ההחלטות, לבד... החזרות של הלהקה שהקימה נשמעו כל כך יפה שהיא מחאה להם כפיים והם, הם הזמינו אותה להצטרף בחזרה ולשיר איתם יחד את השיר שהיא בחרה.

הלהקה שלי

הלהקה שלי | מאת: תמר בראון אלקלס, איורים: רותם טפלו | הוצאת מטר

בילי מצאה בארון של אמא קופסה מאובקת עם תמונות ישנות. מסתבר שאמא שלה הייתה בעבר חברה בלהקת רוק מגניבה. בילי מיהרה לגן, היא חלמה להקים להקה מדהימה משלה. בילי מתחילה לחלק את התפקידים אבל לאט לאט מתברר שהיא רוצה לשלוט על הכל ולהחליט את כל ההחלטות, ובצורה כזו להקה לא יכולה להתקיים. היא ניסתה להקים להקה לבד עם עצמה אבל גילתה שזה לא כל כך כיף או הגיוני.

לאט לאט בילי מבינה שכדי להיות יחד צריך להתפשר, להקשיב לאחרים ורק כך אפשר להקים להקה. ספר מקסים על חברות, אהבה, היכולת להתפשר כשצריך וכמובן אהבה למוזיקה. מתאים לגיל גן חובה ותחילת בית הספר היסודי.

הלהקה שלי

הלהקה שלי/תמר בראון אלקלס
המאיירת: רותם טפלו 
הוצאה: מטר
ספר ילדים
👏👏 כל הכבוד לסופרת תמר בראון אלקלס שהביאה לנו ספר מהמם שנקרא "הלהקה שלי".
חייבת 👏👏 למאיירת המוכשרת רותם טפלו שאיירה איורים יפהפיים, שמתאימים מאוד למה שמסופר.
בילי מגלה תמונות ישנות של אימה שהייתה חברה בלהקה ומחליטה להקים בעצמה להקה.
בכדי להצליח להקים להקה משל עצמה היא צריכה לשתף פעולה עם אחרים ולא ריב עם ילדים שרוצים להצטרף אליה וכך לייצר הרמוניה מוזיקלית אנושית.
הסיפור בספר בעל מסר מאוד חשוב לחיים.
🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️ לקרוא

הלהקה שלי

"בילי מוצאת תמונות ישנות של אמא שלה מימיה בלהקה ונסחפת בחלומות על מוזיקה, על אורות ועל קהל. אבל כשבילי מנסה לנגן עם החברים שלה, היא מגלה שכדי להקים להקה צריך יותר מכמה כלים.

כתבה: תמר בראון אלקלס, איירה: רותם טפלאו, הוצאת מטר"

גלי וליאו - ירחון מודפס לראשית קריאה
הלהקה שלי

"הלהקה שלי", של תמר בראון אלקלס, חברתי האהובה והכשרונית עם הלב החומל והיפה, הוא ספרה השלישי לילדים. 
יצא לאור לפני חודש, ומאיר באותיות של אהבה על הקשר האנושי שכולנו זקוקים לו בכל גיל, על ההתמודדות של הפרט בתוך הקבוצה והרצון להשתלב בלהקה, המאפיינת מודל חברתי, ועל מנגינת הלב שלא פוסקת לעולם, אלא, עוברת מדור לדור. 
וכך הסיפור מתחיל: 
"יום אחד כשבילי שחקה במחבואים,
היא מצאה קופסה מאובקת, כמעט מתפרקת.
בתוך הקופסה היו תמונות ישנות של אמא,
מתופפת על תופים וסביבה עוד נגנים."
ובעקבות התמונות מן העבר, בילי בהווה מקימה להקה משלה בגן. הדברים לא מסתדרים כמו שהיא רוצה ומצפה. יש התנגדויות ולבטים בין חברי הלהקה, אך כשהדרך רצופה חכמה עתיקה של התבוננות מן הצד ופנימה וכשיש רצון לשתף פעולה ולהתגמש, מתקיימת הרמוניה טובה ומצמיחה. 
האיורים יפהפיים, צבעוניים ומדגישים סיטואציות חברתיות מעניינות שהפתרונות להן מגיעים מתוך החיכוך האנושי, ללא התערבות של מבוגר כלל. 
הגורם האנושי והמוסיקה המחברת, יוצרים ספר עדין וחכם. 
"הלהקה שלי"/תמר בראון אלקלס, איורים : רותם טפלו, עורכת : מור פוגלמן-דבורקין, הוצאת מטר 2022, מנוקד, לגילאי 3-6. 

שרית פלד
הלהקה שלי

המלצה מאת עמליה בודקת

המלצה מאת עמליה בודקת

הלהקה שלי - תמי בראון אלקלס
איורים: רותם טפלו
32 עמודים
הוצאת מטר - 2022
אני אוהבת מאוד מוזיקה, ואתם?. חלום שלי זה ללמוד לנגן בתופים, גם גיטרה הולך. האמת, הקצב הוא ממני והלאה, שלא לדבר על קול העורב שיוצא ממני כשאני מנסה לשיר, ושלא נתחיל לדוש בנושא פחד קהל שקיים ומסרב לעזוב.
עבור בילי, גיבורת הספר, הסיטואציה אחרת לגמרי. אחרי שהיא מוצאת תמונות ישנות של אימה כמתופפת בלהקה, עולה בראשה רעיון מבריק. יום למחרת, בגן, היא מציעה לכמה מחבריה להקים להקה והם אפילו עושים מבחנים לתפקיד הזמר. אך כאשר הלהקה מתחילה בחזרות, הדינמיקה משתנה, הכעס משתלט וההנאה נעלמת. מה תעשה בילי? איך תרגיש? איך תגיב?.
מעבר לסיפור המעניין, יש פה ספר נהדר המלמד את הקורא הצעיר לחלוק, לוותר ולהתגמש כאשר נמצאים בקבוצה וישנן מספר דעות.
הסופרת, תמי בראון אלקלס, יצרה ספר שהסיטואציה המרכזית בו מוכרת לכל, מאוד מציאותית וניתן להשליכה על אירועים שונים. ללמוד ממנה. 
הכתיבה נהדרת וקולחת. הכתב מנוקד כך שמתאים גם לראשית הקריאה.
האיורים חמים, צבעונים ופרוסים על פני כל הדף. הם מתארים נאמנה את המתרחש ומציפים רגש.
סיפור נהדר שיהיה כיף לחזור לקרוא בו עוד פעמים רבות.
מומלץ- קריאה מהנה,
יעל
הוצאת מטר 

הלהקה שלי

למה בילי מוצאת את עצמה בוכה, לבד בחצר הגן?

"מהפיכת שנות השמונים" הובילה להתמקדות בעולמו של היחיד בספרות הילדים. אולם יש לכך מחיר: מרבית הספרים שיוצאים לאור כיום מתמקדים בילד אחד, בעולמו, ברגשותיו, ובמשפחתו. מכאן עולה חשיבותו של הסיפור "הלהקה שלי" שחיברה תמר בראון אלקלס ואיירה בכישרון רותם טפלו (הוצאת מטר) – ספר שמרחיב את המבט ומחיל אותו על חבורת ילדי גן. בילי גיבורת הסיפור מוצאת תמונה ישנה של אמה, שבה מצולמת הלהקה בה הייתה חברה האם בצעירותה. היא מחליטה להקים גם כן להקה עם חברי הגן שלה. כל החברים נרתמים, והיא זו שמחליטה מה יעשה כל אחד מהם בלהקה. אולם ישנו קו מפריד בין יוזמה ומנהיגות ובין שתלטנות והשתקה. כשבילי לא נותנת לאף אחד מחבריה זכות החלטה על המתנהל בלהקה, הם מחליטים להמשיך לנגן ולשיר – בלעדיה. היא פורצת בבכי,

הלהקה שלי

הלהקה שלי. בדיוק כשרציתי להכין עדכון עם כל הספרים השווים לחג השבועות, הספר הנפלא הזה של חברת קבוצתינו Tamar Brown Elkeles נחת אצלי. וכמה הוא רלבנטי לשבועות? כאילו לא קשור אבל בעצם- מאוד! חג השבועות בעיני מביא לקדמת הבמה את ערך ה"יחד" דרך שיתוף הפעולה בין נעמי ורות הדבקות הסינרגיה ואין דרך טובה יותר לתאר חיבור ויחד מ- להקה. בדיוק בדיוק המקום שבו מצד אחד כל משתתפ.ת בכמיהה לאור הזרקורים שיאיר אותה או אותו אבל שאין קיום ואין זרקור אם אין את היחד! 
הלהקה שלי הוא סיפורה של בילי 

הלהקה שלי

יום אחד, כשבילי שיחקה בבית, היא מצאה קופסה עם תמונות ישנות שרואים בהן אתא אמא שלה מתופפת על תופים עם נגנים נוספים. אמא מספרת לבילי שבעבר היא ניגנה בלהקה. כשבילי מגיעה לגן היא מציעה לחברים להקים יחד איתה להקה, והם מתחלקים בתפקידים. אבל כשמגיע שלב קבלת ההחלטות כמו איזה שיר לשיר - מתגלעים ויכוחים...
"הלהקה שלי" משקפת באופן יפה מציאות יומיומית של ויכוחים ופתירת מחלוקות - בגן וכמובן בכל שלב בחיים. בילי מנסה למצוא פתרונות בעצמה, אך בסופו של דבר הפתרונות לא מחליפים את הדבר האמיתי - נגינה בלהקה עם חברים, תוך הסכמה הדדית והגעה לפשרה שתהיה מוסכמת על כולם.

הלהקה שלי

בילי מצאה תמונה ישנה של אמא מתופפת על תופים. אמא מספרת על הלהקה שהשתתפה בה בצעירותה, "וזה היה נפלא, כתבנו שירים יחד, ניגנו ורקדנו והופענו בפני אנשים."

"מי רוצה להצטרף ללהקה שלי?" הכריזה בילי בגן למחרת. היא מקבלת את כל מי שמבקש להצטרף אך מכתיבה לו במה ינגן ואיך ישיר, עד שהילדים מתחילים להתקומם: "למה רק את מחליטה?" בילי עונה בפסקנות, "כי הלהקה היתה רעיון שלי! למה הפסקתם לנגן? תמשיכו!"

הלהקה שלי

כאשר בילי משחקת מחבואים היא מגלה באחד הארונות בבית אוצר. קופסה מאובקת ובתוכה תמונות ישנות של אמא שלה מתופפת על תופים ומסביבה עוד נגנים.

 

בילי סקרנית מאוד ונגשת לאמא שלה כדי לשאול לפשר התמונות. אמא של בילי מספרת לה שהייתה לה להקה והיא הייתה המתופפת. היא מספרת לה על השירים, ההופעות מלאות האנרגיה והשמחה שגרמו לאנשים.

 

בילי החליטה שגם היא רוצה להקים להקה ולמחרת בגן היא אוספת את חבריה ויחד הם מנסים להקים להקה. הם מאלתרים כלי נגינה מכל מיני גרוטאות ומשחקים בחצר, הם מתאמנים יחד אך הניסיון לא צלח, החברים רבים בניהם וכועסים על בילי שמתעקשת להחליט על הכל כי זה היה הרעיון שלה, בילי כועסת ונפגעת, מתגלים חילוקי דעות, והאוירה לא נעימה. אז איך מתמודדים? איך בילי מתמודדת?

 

הטקסט כתוב בצורה ברורה ומעניינת, האיורים של רותם טפלו צבעוניים, מעניינים ומתאימים לכתוב.

 

הספר עוסק בהגשמת חלומות ורצונות, ביצירת שיתוף פעולה, עבודה בצוות והקשבה לחברים. מכיל מסר טוב ודוגמא טובה לילדים.

 

קריאה מהנה.