top of page

תוצאות חיפוש

22 items found for ""

  • Press | תמר בראון אלקלס

    כתבה ב"לאישה" במדור "ילדים ומשפחה" מאת: לילך ענבר תאריך: 07.09.2020 כתבות הספר "ממלכת שטות וממלכת רצינות" משתתף במצעד הספרים תשפ"א בקטגוריית הספרים המוצעים לכיתות א' - ג' כתב עת הפנקס כתב עת הפנקס פרוייקט כתיבת טקסט בהשראת איור כתיבת טקסט (שיר או סיפור) בהשראת איור של נטלי וקסמן-שנקר ​ הבית של יערה- נכתב כחלק מפרויקט איור תחילה, והפעם על פי איורה המקסים של נטלי וקסמן שנקר. הפעם, בחרתי לשים את הילדה בסיפור, יערה (למרות שמה) בעולם עתידני עם רמז לאיזו קטסטרופה שהתרחשה בעבר והותירה את עולמה ללא עצים, שטחים ירוקים וציפורים, סוג של נבואה עתידית קיצונית שהתרחשה בעולמנו עקב יחסו המזלזל של האדם בטבע. מפגש עם איש תמוה ומוזר עם נעלים מכוסות בבוץ , המוכר ציור בו נחשפת הגיבורה לראשונה לאותו עולם אבוד, בו גדלים עצים ויש ציפורים והאנשים עוסקים בעבודת אדמה ומתגוררים בבתים שאינם מגדלים והשמיים אינם אפורים, כל אלו מותירים ביערה רושם עז והיא מנכיחה את העולם הזה בתוכה כשהיא מציירת אותו וקוראת לו הבית של יערה. רישום שמזכיר לה ואולי לכולנו, שהעולם הזה לא נאבד לגמרי ואולי יש תקווה שניתן יהיה להצילו חזרה. לפרוייקט כתיבת טקסט (שיר או סיפור) בהשראת איור של שחר קובר ​ האיש העצוב והציפורים- הוא קצת הומאז' לאיש העצוב, הדמות האהובה עלי מהמאפייה של הציפורים. ההזדמנות נתנה לי כשהפנקס בחר בתקופת הקורונה לתת במה לסיפורים קצרים שנכתבו בעקבות איורים נפלאים של מאיירים נבחרים. האיור הראשון היה האיור הנפלא של שחר קובר. זהו בעצם סוג של המשך למאפייה של הציפורים, לאחר שניצלה מסגירה בזכות הציפורים. האיש עצוב הצליח להפיג את בדידותו ולזכות באהבה מדי כמה מהיצורים המעופפים, אלא שהם כלואים אצלו בכלוב, אמנם כלוב של זהב, אך עדין כלוב. בעקבות חלום בו הוא זוכה להתעופף בטבע ביחד עם הציפור האהובה עליו, הוא מבין סוף סוף בצער רב ולמרות המחיר שהוא משלם, כי עליו לשחרר את הציפורים לטבע חזרה כי שם באמת מקומן. לפרוייקט

  • Graphic Novels Suggestions | Tamar Brown Elkeles

    The World in Black & White Graphic Novels Suggestions D. J. Dirty Brown The World in Black and White D. J. Dirty Brown Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Dihotopia Studio Info DJ Dirty Brown is a 13 issues comic series. Its target audience is teenagers, as well as adults who are young at heart. This musical adventure contains elements of contemporary dance club music, suspense, investigation, African folklore, time travel, computerized virtual worlds, magic, love and humor. This is the story of Dirty Brown, a woman of mixed race (African-American/Caucasian) in her early 20s, who is one of the hottest DJs in town. She is sexy, sharp and bursting with charisma -- a club queen who drives around the city in a cement truck she has modified to serve as both home and recording studio. This is also the story of an ancient, magical green stone, Dirty’s inspiration, which she wears around her neck. At first, Dirty does not know that the stone, which was given to her by a black trumpet player, was imbued by a shaman with jungle sounds and African rhythms as part of a plan to preserve African musical heritage. The World in Black and White Written by Tammy Brown Elkeles Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Yuval Salingar Info The World in Black and White is a series of MG adventure graphic novels with a mystical twist in which readers find themselves in a world stripped of all color (except under water), where humanity is left to carry on in a permanently grey, colorless existence. Leading the story is Dara, a rebellious teen who is hell-bent on solving this global color mystery which she believes is tied to the disappearance of her scientist father. Book One The colors have all disappeared (except under water) and Dara’s whole world is turned upside down. Her father, Red, goes off one morning, never to be seen again. Later, her mother – eager to start afresh – meets a new man to whom Dara takes an instant dislike. And whilst everyone is trying to get used to a colorless new normal; Dara, desperate to believe her father is still alive is given hope from an unexpected source; Josh, the son of Prof. Xuli, her father’s arch-rival reveals that he may have a lead that could help Dara track down her father. This sliver of hope triggers Dara’s decision to run away from home and locate her missing father, only to then realize Red is but a small piece of a much deeper, more sinister mystery. Highlights from future books Dara is reunited with her father on a mysterious island. There, she learns that her father has been hard at work trying to restore colors to the world. She decides to join him and help with his mission, however trouble does not end there. Along the way, Dara and Red will come to realize that there are those out there who will stop at nothing to prevent the colors returning and that even her father’s inner-most circle is infested with bad seeds, out to do him harm. Dara’s adventures will lead her and her friends to faraway, ancient places; some of which are even considered fantastical. They will tap into mystical forces and all kinds of bizarre artefacts – all of which will help them on their quest for the truth behind the colors’ disappearance, whilst challenging and questioning everything they’ve ever held true about themselves. Ahead, a series of clues await them that will lead them to a previously undiscovered color which, if unlocked and unleashed into the world, could restore all other colors along with it. dj dirty brown

  • Amazon Books | Tamar Brown Elkeles

    Self Published Books in Amazon Fish Also Go to Heaven Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Raquel Alfonso Young Ellie loves her ginger fish. But fish do not live forever. What happens to them? Ellie’s best friend is her little goldfish. Spending every moment she can with him and telling him all her secrets. And at school she talks about him all the time as well. But one morning little “Fishie” is not moving…. Where do fish go when they die? Like all children, Ellie loves her little pet, Fishie. Sometimes young children are confronted by the realities of life that no one lives forever, especially little fish. How will Ellie and her mother handle the situation when Fishie is not moving one morning? After trying to spare Ellie the pain and replacing Fishie by a similar fish, after a while the new fish jumps out of his fish bowl. Mother must now teach Ellie about one of the most basic facts of life. What happens to fish when they die? Are they OK wherever they are? Will we ever see them again? How will Ellie handle the loss of her goldfish? How will mother help Ellie with he loss? "Fish Also Go To Heaven" offers kids a lesson about the facts of life and death in a unique way that will make it easy for them to handle similar loss. This children's book is suitable for a read aloud bedtime story for preschoolers or as a self-read for older children. Buy Now fish also go to heaven Trinidad Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Dihotopia Studio What if you had the chance to make peace in the world forever? The events in this story happened millions of years ago in a small tribe of three horned Triceratops dinosaurs… Trinidad, a scared little dinosaur, has to get over his insecurities and fears and bring peace to the entire Triceratops tribe. The tribe goes through difficult times. Every day and night, the treacherous carnivores attack them. Trinidad’s dad is one of the bravest dinosaurs in the tribe. He won many battles with the carnivores. But his deeds paid their price. Trinidad’s dad lost his horn after a fight. Trinidad admires his father’s courage, but he has a different way of seeing things. His perspective is seen by other members of the tribe as cowardice. How will Trinidad choose to confront the dangerous carnivores? Will Trinidad succeed in his quest to unite the tribe? "Trinidad the Brave Triceratops" offers kids lessons about bravery, values,family and cooperation. This children's book is suitable for a read aloud bedtime story for preschoolers or as a self-read for older children. Buy Now Trinidad The Dinosaur who Wanted to Fly Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Dihotopia Studio A little dinosaur is ready to sacrifice everything he loves in order to learn how to fly Once upon a time, when giant creatures roamed the surface of the earth, a small dinosaur called Dido was playing in the forest, not far away from the place his parents lived…. STEP INTO DIDO’S WORLD! Dido, the little dinosaur, dreams of flying and all day long he gazes at the sky, where the flying dinosaurs roam. One day, while walking in the forest, Dido finds a wounded flying dinosaur and, despite the fact that his parents are poor and have a limited amount of food, he decides to feed his new friend. Dido saves the flying dinosaur, but the healing has its costs. The food supplies are scarce and Dido must find a way to feed his family. Will Dido find food in his dangerous and long journey? Will the wounded dinosaur gratify Dido for his good deeds? "The Dinosaur Who Wanted to Fly" offers kids lessons about will power, bravery and cooperation. This children's book is suitable for a read aloud bedtime story for preschoolers or as a self-read for older children. Buy Now the dinosaur wh wanted to fl The Snow Globe Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Dihotopia Studio Two brothers find a way to shrink themselves and manage to enter the snow globe. What if, one day, you will be able to turn your imagination into reality? Joe and Nigel are two brothers that use their creativity to get inside a small snow globe their uncle gave them when he returned from a trip to Antarctica. From inside the snow globe, the room seems to be a gigantic and surreal place. Luna, their dog, accompanies them in their journey. The boys start playing in the snow. They find a sledge and ride it on a hill. They make a polar snow bear. ...... Suddenly, they hear footsteps. Who could it be? Will Joe and Nigel manage to escape the tiny world inside the snow globe? "The Snow Globe" offers kids lessons about imagination unbound, brotherhood and cooperation. This children's book is suitable for a read aloud bedtime story for preschoolers or as a self-read for older children. Buy Now the snow globe Jumbo Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Dihotopia Studio Want your kids to enjoy a story of an unexpected hero? Fasten your seat-belt and get ready for the adventure of your life! Sam's a scared little boy who has the opportunity to become a hero. One day, Sam and Tom pass near a tall white fence. Tom jumps over the fence, but Sam hesitates. He stays speechless by the fence; his heart beats really fast and his tiny little hands are sweaty. He says he doesn't want to jump. "Chicken!" yells Tom. On their way home, Sam asks his mother if he's good at something. His mother tells him he knows how to make big chewing gum balloons. "That doesn't count!" Sam says. He wants to be good at hard activities such as flying a plane. His wishes come true in a extremely UNEXPECTED way. Sam must get over his insecurities and fly a real plane in order to save the lives of the people on board. "Jumbo"" offers kids lessons about not giving up, and not giving in. About self belief and self image. Buy Now Jumbo A Trip to the Safari Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Dihotopia Studio What if you and your kid had a close encounter with droves of African animals? What if you could see up close animals such as giraffes with endless necks, zebras with black & white stripes, huge elephants, sneaky snakes, crazy monkeys and tall flamingos? In “A Trip to the Safari”, Mom takes Joe to the zoo where strange and wonderful things happen. Just when they’re about to go home, a heard of animals approach mom and Joe. Mom and Joe take cover and form a little hill on the middle of the road. They look in awe at the animals: a giraffe, a zebra, an elephant, a snake, a monkey, a lion, a flamingo and a tiger. The animals inspect the “hill”, some of them even sniff it. Will mom and Joe escape with a whole skin after this encounter? "A Trip to the Safari" offers kids a fun read with lessons about animals and imagination. This children's book is suitable for a read aloud bedtime story for preschoolers or as a self-read for older children. Buy Now A trip to the Safari

  • Testimonials | תמר בראון אלקלס

    The Jerusalem Post lite 15-21 March 2017 המאפיה של הציפורים by Tammy Brown Elkeles (Matar) — The gorgeous illustrations in this book by Shira Korach make it even more yummy than the story in it already is. It tells the story of a family that has a bakery. This bakery makes everyone happy, till even the birds hear about it and start showing up to get some delicious crumbs. A feelgood book the whole family will love. (Ages 5 and up). Shai Rudin Posted: February 7, 2017 Tammy Brown Elkeles's new book, The Birds' Bakery, tackles head-on the sensitive issue of a child's financial situation in a sensible and exceptional manner. The story follows Yoav, the son of Simha the baker and his wife Fanny, who run a bakery and a café. Yoav is involved in the bakery's life cycle; every day when he comes home from kindergarten, he goes to the bakery to help with different tasks. He even brings his friend Naama a heart jam cookie every morning. Rather than take us back to the days of Oliver Twist, the depiction of a child at his parents' workplace, lending them a hand, establishes the child in the parents' occupational environment, suggesting he may follow in their footsteps. תמר פרלשטיין סיפור נוגע ללב על מאפיה משפחתית אהובה שעומדת להיסגר וברגע האחרון משהו משתנה. את ההתמודדות עם הדאגה, האכזבה והפתרון הבלתי צפוי אנחנו חווים יחד עם יואב והוריו, ברגישות והומור ועם המון אהבה. ספר מומלץ לכל התמודדות פשוטה או מורכבת, בליווי איורים מופלאים של שירה קורח. בית הספר לטבע סביבה וחברה תל אביב 27 במרץ, 2017 הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה למפגש עם תלמידי כיתות א' ו - ב' של ביה"ס לטבע סביבה וחברה, בו הציגה את ספרה "מאפיה של ציפורים", סיפור על תקווה, אהבה לטבע ולבעלי חיים המסופר דרך חיי היומיום של משפחה שהיא בעליה של מאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור בן המשפחה יואב ונעמה - חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת הציפורים. המפגש היה מרגש, נושא הספר מאוד עניין את ילדי טבע וחיבר אותם לסיפור. תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הרבה הומור ורגש, והילדים היו קשובים ומרותקים. רעיה פרנקוביץ', ספרנית. דפנה ברעם, מנהלת ביה"ס. בית הספר הממלכתי בלפור תל אביב ברצוננו להודות לך בשם התלמידים והצוות, על המפגשים הספרותיים שקיימת בבית ספרנו. התלמידים והתלמידות גילו עניין רב ושאלו שאלות אודות תהליך הכתיבה. ואת, השבת עליהן בנועם ובשפה קולחת ובהירה. השאלות והתשובות נסובו סביב מגוון נושאים, החל במניעים לכתיבתך, נושאי הכתיבה שלך, תהליך יצירת הדמויות, האיורים וכלה במהלכים הרבים הדרושים לביצוע עד להוצאת ספר לאור. המפגשים העשירו והרחיבו את דעתם וידיעותיהם של התלמידים בנושא כתיבת ספרים. בתודה ובברכה רונית טיברין, ספרנית. ששי בוסי, רכז שפה. סטימצקי סניף בזל ... הרגשתי שאני חייבת לכתוב לך כמה הספר מלבב ושנון, אני כרגע בסניף בזל ומאז שפתחנו הוא הספר ילדים המוביל, שיהיה המון בהצלחה! ​ עדן, סטימצקי, סניף קניון רמת אביב נשיונל גיאוגרפיק קידס לאבא של יואב יש מאפייה, שהיא לב השכונה. כולם קונים בה מאפים טעימים. כשיואב מגלה שהמאפייה בסכנת סגירה, הוא מחליט להציל אותה בעזרת רעיון מקורי. איפה: בספריות ובחנויות הספרים. מרמלדה בלוג זה תמיד עצוב לראות חנות וותיקה שנסגרת. מקום שנחשב ל"מוסד" תרבותי, ללב השכונה, כמו בית הקפה השכונתי, המכולת, שהופכים לחלק מהנוף האורבאני. כמו קפה 'תמר'האגדי למשל, שנסגר לפני זמן מה והעציב את כל מי שהכיר אותו בימיו הטובים. בסיפור זה, המזכיר מאד שכונה תל-אביבית טיפוסית, עפ"י האיורים הנהדרים, כמו השכנה על וספה ורודה, המזרקה (אולי זו של אגם, שלאחרונה גם היא הועברה מכיכר דיזנגוף), עומדת להיסגר מאפיה, שנתקלת בקשיים כלכליים. הלקוחות ממעטים משום מה לפקוד אותה עד כדי כך שההורים של יואב, הבן של האופה, מחליטים בצער רב לסגור אותה. יואב, שמגיע לגן בכל פעם עם ריח מאפה אחר, פעם ריח שטרודל ופעם טארט לימון, מתחיל להאכיל ציפור בפירורי קמח ועוגה, כי אין כבר מה לעשות עם הקמח ואוטוטו סוגרים. לאט לאט "השמועה" מגיעה ל"ציבור" הציפורים הרחב, שמתחיל להגיע בהמוניו, להתפנק במאפיה. ימי חסד אחרונים. זה המקום לדבר עם ילדים על קשיים כלכליים שפוקדים עסקים קטנים, לדבר ולהסביר את המונח "פשיטת רגל" , לדבר על קשיים כלכליים במשפחה, כי מי מאיתנו לא חווה את הבעייה ש"לא גומרים את החודש" וכדאי לשתף בזה את הילדים ולא לייפות את המציאות. אפשר וכדאי לדבר עם הילדים מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב. אולי הילדים יכולים לעזור... בעצה, ברעיון או פשוט במודעות שהחיים יקרים, שחוגים עולים ו"כסף לא גדל על העצים"... בקיצור, זו הזדמנות מצויינת לשתף את הילדים ולא להסתיר מפניהם קשיים כלכליים. המצב כבר ממש בכי רע ואמא של יואב רוצה להודיע לו שהם עומדים ממש לסגור את המאפיה, עד שדבר מה קורה, הציפורים מושכות צפרים לשבת בבית הקפה ולצפות בהם. מה יותר נחמד מלשבת בבית קפה במקום שוחה בטבע ולצפות בציפורים מכל מיני סוגים..? ועל הדרך גם לקבל מאפה טעים? שוב השמועה מתפשטת, הפעם בין חובבי הציפורים, עד כדי כך, שהמאפייה מתמלאת מחדש בלקוחות ואף השלט של המאפייה מוחלף בשלט חדש "המאפייה של הציפורים". סוף טוב עם מסר בצידו, כי גם בזמנים הכי גרועים לא צריך לאבד תקווה. לפעמים, בלי מתכוון, קונספט חדש של מקום , שינוי מרענן, גם בחיים עצמם, הופך את הקערה על פיה, מצמיח ומפריח מחדש, ובמקרה זה שינוי שמציל עסקים קטנים. איזשהו סוויץ' שנותן למקום מוקד או נישה המושכים קהל פוטנציאלי. יש לציין, שבסיפור זה, כמו בסיפורים מפורסמים אחרים, הילד הוא זה שמציל את המצב, הוא זה שניחן בדמיון, ביצירתיות, במקום שהמבוגרים כבר שכחו. כמו הילד שמצביע על המלך ואומר שהוא עירום ב"בגדי המלך החדשים" וכמו בסיפורי עם אחרים, שדווקא הילדים מוצאים פיתרון הגיוני כי עדיין לא אבדו את תמימותם ואת האופטימיות. המבוגרים יכולים ללמוד כי ניתן וכדאי לשמוע לילדים, לרעיונות שלהם, לקחת בחשבון את דעתם... האיורים של שירה קורח נהדרים ומוסיפים לטקסט, איורים שאינם ממוחשבים אלא איורים של פעם, המוסיפים לאווירה. תמי בראון אלקלס היא אמא לשני ילדים, יוצרת קומיקס, מחזות ותסריטים וגם מורה ליוגה. שירה קורח היא מאיירת ואנימטורית בוגרת בצלאל, וזהו ספרה החמישי. גם היא אמא לילדים. המלצה בדף Mi.Kore באינסטגרם המאפייה של הציפורים כתבה תמי בראון אלקלס, איירה שירה קורח. המאפייה השכונתית, מנוהלת על ידי הוריו של יואב. בַּבּוֹקֶר, כְּשֶׁיּוֹאָב מַגִּיעַ לַגַּן, הַיְּלָדִים מִתְקַבְּצִים סְבִיבוֹ וּמְרַחְרְחִים. ״הַיּוֹם יֵשׁ לְךָ רֵיחַ שֶׁל לִימוֹן,״ אוֹמֵר בּוֹעַז. ״כִּי אַבָּא שֶׁלִּי הֵכִין בַּבּקֶֹר טַרְט לִימוֹן,״ צוֹחֵק יוֹאָב. --- הסיפור מגולל את חוויותיו של יואב במאפייה המשפחתית, איך הוא עוזר להכין בצק, מביא עוגיות לחברה מהגן ואפילו קצת מציק ללקוחות... במקביל מתרחש סיפורם של ההורים המנסים להתמודד עם מציאות קשה, לקוחותיהם הקבועים כבר לא מגיעים, ויואב שם לב לשינוי באווירה. כשההורים כבר כמעט הרימו ידיים, החלו לפקוד את המאפייה לקוחות חדשים ומפתיעים - מגוון ציפורים ססגוניות, מכל המינים והזנים. יואב, מכבד אותם בכל הטוב של המאפייה והן חוזרות אליה בכל יום בשעה הקבועה. הנדיבות משתלמת והאורחים בעלי המקור מושכים את תשומת לבם של עוברי האורח וכך המאפיה מתמלאת שוב בלקוחות חדשים ומרוצים. סיפורה של תמי בראון אלקלס, עוסק בנושא לא שגרתי בספרות הילדים - החשיפה של ילד לקשיים היומיומיים של הוריו. נושא מורכב זה מונגש בצורה חכמה ועדינה, את מה שלא נאמר במפורש בסיפור, משלימים איוריה הנפלאים של שירה קורח. מאד אהבתי את סוף הסיפור: גם כשהכל נראה אבוד - קצת יצירתיות והרבה נדיבות יכולים לייצר תקווה ולהוציא לדרך חדשה. מתאים מגיל 4 וראשית קריאה, הוצאת מטר שרית פלד המלצה "המאפייה של הציפורים" מתוך "ספרי ילדים – השראה וחיבור לייעוד" ​ דמיינו לעצמכם, מאפייה שוקקת חיים, מלאה בכל טוב, פעילות מבוקר עד ערב עם ניחוח פריזאי ושרות עילאי של משפחה אחת מקסימה, המפיצה ריח של אפייה בכל השכונה. זו בדיוק ההתחלה של ספר בשם, "המאפיה של הציפורים", אשר נכתב על ידי תמי בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles בעדינות מרהיבה, בפשטות קסומה, במלים מצופות באהבה ומתיקות, המוגשות כמאפים על מגש החיים, עושות את דרכן בפיתולי עלילה מרגשת, המכילה את סודות היקום וההבנה לליבו ולתשוקתו של ילד. האיורים המרהיבים והמדויקים של שירה קרח, Shira Korach Art "אוחזים" בחדרי הלב ולא מרפים והקורא הצעיר צולל בדמיונו, אל תוך עלילה מעוטרת בקווים וצבעים בלתי נשכחים. על מה הסיפור? מאפיה אחת מעולה, בעיר אחת קטנה, מייצרת בהכנה ביתית, לחמים, עוגיות ועוגות לכל השכונה. הבעלים של המאפייה הם שמחה האופה, פאני אשתו וילדם יואב בן ה-6 , המקיימים משפחתיות אוהבת ומגוננת בתוך עננה של קמח. יום אחד, הלקוחות הקבועים מפסיקים להגיע והמאפיה עומדת לפני סגירה. בעלי המאפיה חרדים לגורל פרנסתם ואהבתם לעולם המתוקים ואינם מוצאים פתרון. בעוד, ילדם הצעיר, מוטרד כמוהם מהמחסור הכלכלי המאיים "מה יהיה, עוד מעט הכסף יגמר, ולא נוכל לקנות מצרכים", הוא עושה מעשה בלתי מודע ומשנה את רוע הגזרה! יואב הילד, מניע במקביל שני חוטים ב"מריונטת החיים". האחד, חוט היחסים, המקשר בינו לבין הוריו והשני, חוט החשמל שעליו עומדות ציפורים ומחכות לפירורים של קיום החיים. מבטו של הילד העומד למטה נפגש עם מבטן של הציפורים מלמעלה, קורא להן לטעום מפירורי העוגות והעוגיות שנשארו, לפני סגירת המקום, ואז מתחולל סנכרון של תשומת לב ואהבה, המוביל למעגליות של שפע ונתינה ואף הצלת המקום... הכיצד? חובה קריאה! הילד יואב, הוא ללא ספק היורש האולטימטיבי של הוריו בכל מה שקשור לרוח הלחימה של המקום לשגשג ולפרוח. עצם הטעימה שלו מכל דבר שאביו מכין, העזרה שלו בעבודת הבצק והמיתוג שלו בגן בקרב החברים, כמי שנושא עימו ריחות של מאפיה פעילה, מעוררים את הנתינה, ההגשמה והשפע. ספר ילדים זה אוצר בתוכו עולם שלם של אהבה, חלומות ותקוות, מתיקות ועדינות, חיים של מטה ומעלה המתמזגים לכדי יצירתיות פורה ומנצחת כל מחסור! בתמונות, העוגות הטעימות ביותר שטעמתי, במאפיה אחת בלתי נשכחת. המאפיה של הציפורים/תמי בראון אלקלס, איורים : שירה קרח, הוצאה לאור מטר הוצאת מטר , 2016 , גילאי 5 ומעלה. בסוף הספר מצורף מתכון מפתיע ומדהים! קריאה מהנה באהבה שרית אשכול גנים לב ת"א חוות דעת והמלצה על הסיפור והפעילות בעקבות הספר: המאפייה של הציפורים מאת תמי בראון אלקלס ​ הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה להקריא את ספרה "המאפייה של הציפורים", בגן חצב אחד מתוך תשעה גנים באשכול גנים ברח' העבודה תל אביב. זהו סיפור על תקווה, אהבה ונדיבות לטבע ובעלי חיים המסופר דרך חיי היום יום של משפחה שהיא בעליה של המאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור יואב ונעמה חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת ציפורים. תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הומור ורגש, הילדים היו קשובים ומרותקים. ​ המפגש היה מרגש, נושא הספר מאד עניין את ילדי הגן. הם סיפרו על קשר שלהם עם חיות וכיצד זה תרם להם, הם גילו סקרנות כלפי הסיפור של הילד שהציל את המאפיה של הוריו מסגירה על ידי דאגתו לציפורים. הספר מכיל הרבה רבדים וערכים והעלה הזדמנות לשיחה על חשיבותה של נדיבות ועזרה הדדית בקהילה, על כך שיחסי גומלין טובים בין האדם לטבע ולסביבה מועילים לשני הצדדים, על העובדה כי ילדים יכולים להשפיע ולשנות את המציאות של חייהם, על החשיבות של לפעול מתוך מקום של הנאה ושמחה ולא ממקום של דאגה לשינוי וגם על רגש העצבות כרגש לגיטימי. ​ תמי עוררה בילדים גם סקרנות על דרך כתיבת ספר ועד להוצאתו לאור דרך עבודת העורך והמאייר. היא ענתה על שאלותיהם בסבלנות, בבהירות ובשפה קולחת. ​ לאחר ההקראה והשיחה התבצעה הפעלה בגן שהילדים שמחו להשתתף בה. הם יצרו מחימר ונוצות ציפורים וגם הכינו מתכונים לציפורים בציור בהשראת הספר. ​ נהננו ונתרמנו מאד מהמפגש, בתודה ובברכה מירי אובז'ילר, מנהלת אשכול "לב העיר" - אשכול העבודה שמחה לוי בית ספר אילות בגני תקווה סל תרבות ארצי מגיע לכולם, לא עוצר בסגר וגם לא במחסום. בימים לא ברורים ומציאות לא יציבה בין זום חשבון לזום שפה התעוררו היום ילדי כיתה ב' של בית ספר אילות בגני תקווה לבוקר אחר בוקר שונה. התעוררו לבוקר מיוחד, בוקר של מפגש עם הסופרת תמי בראון אלקלס - "המאפיה של הציפורים". הילדים ישבו מסוקרנים ומרותקים לפעילות. כל הכבוד לעוסקים במלאכה ולעומד בראשם רן שפירא שלא עוצרים בסגר ולא במחסום ודואגים להעשיר את הילדים גם בתקופה הלא פשוטה הזאת. המלצה מאת ילד בן שש ממלכת שטות וממלכת רצינות : הכי אהבתי את סוף הסיפור שתושטות ורצינלוק הפכו לחברים טובים, ונפגשו. ונפגשו ללמוד אחד בממלכה של השני ונהנו משני העולמות. הכי אהבתי שתושטות עמדה על הראש ועשתה שטויות והכי אהבתי ברצינלוק שאפילו שהוא לא אמור היה לעשות שטויות בממלכה אז הוא כן עשה. ואני חושב שהכי כדאי להיות קצת רציני וקצת שטותי. מאוד אהבתי את הסיפור הזה. תמר גור המלצה בקבוצת הפייסבוק "המלצות אמיתיות על ספרים" ממלכת שטות וממלכת רצינות / תמר בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles הנסיך רצינלוק בן ה-5 גר בממלכת רצינות. הוא קם כל יום בדיוק ב8, יש לו סדר יום מאורגן להפליא, הוא לומד מדי יום עם אמו המלכה ויודע לאכול בנימוס. אבל הנסיך רצינלוק חולם להיות רב חובל, ויום אחד כשהוא מגיע במקרה לסירה נטושה - הוא מפליג בה ומגיע לממלכת שטות. בממלכת שטות הוא פוגש את הנסיכה תושטות וביחד הם קופצים, מדלגים, מדגדגים, ואוכלים עוגות עם הידיים. המפגש בין הנסיך הרציני לנסיכה השטותניקית מוליד איזון יפה של רצינות וידע מול שטות וצחוק, ומדגיש כמה שניהם חשובים. הספר בן 40+ עמודים, כאשר כל כפולת עמודים מכילה עמוד אחד של טקסט ועמוד אחד של איור יפהפה של המאייר שחר קובר Shahar Kober Illustration . בספר יש לא מעט טקסט - בסה"כ כ-20 עמודים די מלאים (ומנוקדים כמובן), כך שהוא לא מתאים לגיל מאד צעיר אלא לגיל שיש קצת יותר סבלנות. קיבלתי את הספר לסקירה ומיד תרמתי את ילדי לניסוי: הספר נוסה בהצלחה על בן ה4.5 שלי, שנזקק למעט תיווך כדי לעקוב אחרי העלילה אבל מאד נהנה מהספר (במיוחד מהדגדוגים ומהכוכבים). גם בן הכמעט-8 שצוטט לסיפור מהצד נהנה ואמר שזה ספר כיפי. הספר יצא בהוצאת מטר והוא הספר השני של הסופרת.

  • Unpublished | תמר בראון אלקלס

    המנגינה של לב סבתא נחמה ואני סבתא נחמה ואני סיפור מאת : תמר בראון אלקלס איורים: שחר לבוביץ' ​ (מוקדש לכל הסבתות והסבים וכמה הם חשובים בחיינו ובחיי הילדים) ​ מאז שהתחילה מחלת הקורונה, אימא של נטע חוזרת הרבה על צמד המילים אי אפשר. אי אפשר ללכת לגן, אי אפשר להיפגש עם חברים, אי אפשר לשחק במתקנים בגינה, אי אפשר לצאת מבלי ללבוש מסיכה, אי אפשר ללחוץ ידיים לשכנים וכשחוזרים צריך ישר לשטוף ידיים, ואי אפשר לצאת יותר ממאה מטר מהבית. "אימא, מאה מטר זה הרבה?" שואלת נטע הקטנה ואימא חושבת לרגע ואז מדגימה שכל שני צעדים שלה זה מטר. ביחד הם יורדות לרחוב וסופרות את הצעדים של אימא עד שהן מגיעות ל100. "אוי, זה ממש מעט" אומרת נטע באכזבה כשהן מגיעות לקצה הרחוב. אבל הדבר שהכי קשה לנטע, זה הגעגוע לסבתא נחמה. בדרך כלל, כל יום רביעי, סבתא נחמה אוספת את נטע מהגן על גבי אופניים, אך שתיהן אוהבות לדמיין שהן מרחפות על גבי ענן. בבית, סבתא ונטע מכינות ביחד את העוגיות שנטע הכי אוהבת מריבת חלב. את המתכון לעוגיות האלו קיבלה סבתא נחמה מסבתא שלה, שגם היא קבלה אותו מסבתא שלה וכך הוא עבר במשך מאות שנים מסבתא לסבתא. "זה כמו מגדל של סבתות" צוחקת נטע. היא אוהבת לצפות באצבעותיה המיומנות של סבתא כשהיא לשה את הבצק ומכינה את התערובת. כשהעוגיות כבר בתנור, ענן של ריח טוב ממלא את כל הבית ומגיע עד לאפם של סבא נועם השכן וסבתא אלישבע מקומה שבע. נטע וסבתא אורזות את העוגיות בתוך קופסאות יפות וממהרות להביאן לשכנים המצפים. כשנטע מגישה את הקופסאות עם העוגיות לסבא נועם סבתא אלישבע, סבתא נחמה מחייכת חיוך גדול של שביעת רצון. אח"כ הן יושבות במרפסת של סבתא נחמה, טובלות את העוגיות בספל שוקו חם ועוקבות אחרי הפרצופים שיש לעננים בשמיים. אחרי האמבטיה, נטע אוהבת שסבתא מגרדת לה בגב ועושה לה נעים נעים, ואז נטע מגרדת גם לסבתא את הגב, ולבסוף הן מתחבקות מתחת לענן הרך והנעים והולכות לישון. עכשיו שאי אפשר לבקר את סבתא, כל פעם שיום רביעי מגיע, הלב של נטע ממש מתכווץ בגעגוע לסבתא נחמה. "מי יביא עכשיו את העוגיות של סבתא נחמה לסבא נועם וסבתא אלישבע?" שאלה נטע. אימא חשבה וגרדה בראש. "זאת באמת בעיה נטע...אבל אולי את ואני נכין את העוגיות של סבתא נחמה?" הציעה אימא ונטע הנהנה בראשה בשמחה. אך למרות שאימא באמת השתדלה, היא קצת התבלבלה והעוגיות לא יצאו טעימות כמו של סבתא. "לא נורא אימא" עודדה נטע את אימא וחיבקה אותה חזק. בלילה, כשלנטע היה עצוב, היא בקשה מאימא שתגרד לה בגב בדיוק כמו סבתא. "בטח גם לסבתא עצוב...אבל מי יגרד לה בגב עכשיו?" דאגה נטע ואימא שתקה בעצבות. "מה עוד סבתא נחמה אוהבת?" שאלה אימא. נטע חשבה ולפתע נצצו עיניה. "היא אוהבת להסתכל על עננים" "נפלא! אז אולי תציירי לה ענן ונשלח לה בדואר?" "כן! אני אצייר לה את הענן הכי יפה בעולם!" התלהבה נטע. בלילה, הניחה נטע את הציור עם הענן ליד הכרית ונרדמה. לפתע, תוך כדי שנתה, רוח חזקה העיפה את הציור מבעד לחלון והענן המצוייר הפך להיות ענן אמיתי. "נטע בואי" נשמעו לחישות מחוץ לחלון. "אתה הענן שציירתי לסבתא נחמה?" שאלה נטע בפליאה. "כן, את באה או שאני הולך לבד לבקר את סבתא נחמה?" אמר הענן. נטע התיישבה מהר על הענן הרך ומייד ריחפו שניהם באוויר. הענן של נטע היה הכי מהיר ועקף בדרך לבית של סבתא את כל העננים האחרים. "הנה הבית של סבתא!" הצביעה נטע בהתרגשות כשזיהתה את המרפסת של סבתא מעל. "תחזיקי חזק נטע" הכריז הענן ומיד כיוון את פניו מטה עד שנחתו שניהם על המרפסת של סבתא. "איזה ענן יפה!" שמחה סבתא נחמה, ומייד התיישבה מאחורי נטע כשבידה סל קטן. "סבתא למה הבאת את הסל?" תהתה נטע "יש הרבה תותים בשדה ואין מי שיקטוף" חייכה סבתא וליטפה את הענן. הענן החל לרחף והופ! עשה איזה לופ קטן. הענן ריחף ממש נמוך מעל השדה, עד שנטע וסבתא יכלו להושיט יד ולקטוף עוד תות ועוד תות עד שהסל של סבתא התמלא. כשחזרו הבייתה, סבתא הפשילה שרוולים והכינה במקום עוגיות עם ריבת חלב, פאי תותים. "אממ...תודה נטע, זה מריח נהדר!" עצם סבא נועם את עיניו בהנאה כשריח פאי התותים הגיע לאפו. "זה נראה דליקטס!" שבחה גם סבתא אלישבע. "הזכרת לי למרוח קצת צבע תות על השפתיים" הוסיפה בקריצה לנטע וסבתא נחמה. "סבתא, אני יכולה להשאר לישון אצלך?" בקשה נטע לאחר שעזרה לסבתא לנגב את כל הקערות והסכום במטבח. "בוודאי" אמרה סבתא סבתא נחמה הכינה לנטע אמבטית קצף ענקית, בה נטע ציירה לסבתא שפם מקצף וסבתא הכינה לנטע ענן גדול מקצף על הראש. אחרי האמבטיה, הלכו שתיהן להתכרבל מתחת לפוך הענן של סבתא. "סבתא, את יכולה לגרד לי את הגב?" בקשה נטע. "בטח נכדה מתוקה שלי" אמרה סבתא ושמחה שוב לעשות לה נעים בגב ואח"כ נטע עשתה לסבתא נעים בגב. "התגעגעתי אליך סבתא" אמרה נטע לפני שנרדמה. "גם אני התגעגעתי אליך" השיבה סבתא. בבוקר כשהתעוררה נטע, נח עדיין הציור עם הענן לידה על הכרית. נטע מהרה להוסיף לציור אותה ואת סבתא נחמה מרחפות על הענן ולצדן ציירה גם את הסל של סבתא. מאז, כל פעם שנטע חשה געגוע לסבתא נחמה, היא ציירה לה עוד ציור של ענן, לפני שהלכה לישון. בבוקר כשהתעוררה, הוסיפה לציור את כל ההרפתקאות שקרו לה ולסבתא על גבי הענן. בוקר אחד אימא חייכה חיוך גדול והודיעה שמותר לפגוש את סבתא נחמה. נטע התרגשה מאד לפגוש את סבתא ושתיהן התחבקו חיבוק חזק חזק. סבתא נחמה אחזה בידיה של נטע, וביחד הן הלכו לעשות את כל מה שנטע חלמה עליו בלילות וציירה על העננים, כמו למשל לקטוף תותים ולהכין ביחד פאי תותים. סבתא נחמה ואני ​ המנגינה של לב ​ דראפט מקוצר מאת : תמר בראון אלקלס בעיירה קטנה בקצה השדות, יש גבעה שבראשה מתנוסס בית בצורה של פסנתר. בבית הזה, מתגוררים עליזה, סול ובנם היחיד -לב. שיערה של עליזה מסתלסל כמו שיר וקול הסופרן העליז שלה מתגלגל הרבה לפניה. סול, הוא פסנתרן ומלחין, גבוה ורזה בעל זקנקן קטנטן, מבטו מהורהר ובאמתחתו תמיד נמצא נייר תווים מגולגל. ללב יש ערימת תלתלים מפוארת, עיניים גדולות סקרניות וכפות רגליו רוב הזמן יחפות. כל יום בשעה 17 בדיוק, בוקעת מהחלון של בית הפסנתר, מוסיקה נפלאה, שגולשת במורד הגבעה לתוך בתי העיירה. כולם עוצרים את מלאכתם ומאזינים בלב פועם לקונצרט של אימא ואבא של לב. אפילו החמניות שבשדה הקטן זוקפות את ראשן בהנאה בימי רביעי בתום הקונצרט, אימא שרה בקול: "זמן לטייל באוויר הצח!" לב לוקח את סל הקניות וממהר להתייצב ליד אבא ואימא בחצר. טומי הכלבלב נובח הב הב, מקשקש בזנב ומצטרף אליהם. הם יורדים בגבעה, בשביל המתפתל לעיירה, ועליזה פוצחת בשיר: "בעל מכולת יקר, הכן לי בבקשה היום נקניק, לחם וגבינה..." "אימא," לוחש לב,"תבקשי גם סוכרייה על מקל בשבילי." "אל תשכח גם סוכריית מקל בשביל לב," שרה אימא. "לא אשכח," שר לעצמו בעל המכולת בעיירה ומכין עבורה את מבוקשה. "אל תדאג טומי," מלטף לב את הכלבלב, "אתה תקבל עצם". מתחת לעלווה הרחבה של הערבה הבוכייה, מצפים להם רוזי הפרה ושמחה הרפתן עם בקבוק חלב. אימא שרה שיר תודה וארבעתם ממשיכים ללכת בשביל. "אוי מי מי," מתרגשת רינה האופה, כשלשמע שירתה של אימא מיד תופחת העוגה בתנור. גיל בעל המכולת שורק מנגינה ומכניס אל תוך הסל של אימא את כל הטוב שהכין עבורה. את הסוכרייה על מקל מושיט הוא ללב בריקוד המסתיים בקידה קטנה. בעליזות הולכים ארבעתם במעלה הגבעה. בוקר אחד סיפרה אימא ללב שהיא נוסעת להופיע בבית אופרה מפורסם. "איעדר רק שבוע," היא הבטיחה. לב עמד כל היום ליד החלון והביט בשביל שיורד מבית הפסנתר. "מתי אימא תחזור?" שאל את אבא. "בקרוב," אבא השיב. "היום?" "לא היום". "מחר?" שאל לב. "לא מחר." "אז מחרתיים?" המשיך לב. "גם לא מחרתיים". "אוף...שבוע זה המון זמן..." נאנח לב. ביום רביעי אחה"צ לקח אבא את סל הקניות. "זמן לנשום אוויר צח!" הוא זימר. "אבא הקול שלך נשמע מצחיק!" התגלגל לב מצחוק ומהר להצטרף. "טומי בוא!" קרא לב גם לכלבלב שמיהר אליו בדילוג עליז. בשדה, ראשן של החמניות היה מורכן. "אבא, למה החמניות כל כך כפופות?" שאל לב. "אני לא יודע", השיב אבא. "אולי שכחו להשקות אותן?" ליד הערבה הבוכייה, פגשו אבא ולב את רוזי הפרה ושמחה הרפתן. "שמחה, אולי אתה יודע מה קרה לחמניות?" שאל לב. "אני לא יודע, אבל גם רוזי הפסיקה להניב חלב" אמר שמחה בדאגה. כשפגשו את רינה האופה, גם היא נאנחה ואמרה: "אותם חומרים אבל העוגה לא תופחת!" לב ניסה לשיר לה את השיר של אימא אך זה לא עזר. "אני מצטער, בקשתם משהו?" שאל בפיהוק גיל והשעין את ראשו המנומנם על השולחן. אבא ולב שבו בלב כבד לביתם. בערב, אבא ניגן דקות ארוכות על הפסנתר, עד שלב הצליח סוף סוף להירדם. למחרת, כשלב עמד ליד החלון והביט על השביל, שמע לפתע "הב הב" והבחין בטומי ממתין בחצר ומקשקש בזנב. "בסדר," אמר לב, "אני אצא איתך לטייל,"ושניהם הלכו במורד השביל. "שלום חמניות," ברך לב את העלמות העצובות. "שלום רוזי," ברך את הפרה והמשיך בדרכו. "מו," געתה רוזי לעברו. לב הביט על רוזי העצובה וחזר לחבקה. תוך כדי הניח את כף ידו על לבה. "ללב של רוזי יש מנגינה!" אמר לב בפליאה. "ביט בו בו ביט..."חיקה לב את מה ששמע בקול. "בו בו בו בו" המשיך רק בקצב קצת יותר מהיר. "ביט בו בו ביט- בו בו בו בו-ביט בו בו ביט- בוב בו בו בו..." שר לב ברצף את הכול. "רוזי, הלב שלך נשמע נפלא!" אמר לב נפעם. לפתע נחתה טיפת חלב על כפות ידיו. "רוזי חזרה להניב חלב!" צהל שמחה הרפתן ובזרועות חזקות הניף את לב גבוה אל על. לב וטומי המשיכו לדלג בשביל. "לה לה לה –אופס אופס אופס-לה לה לה- אופס אופס אופס..." שר לב לרינה האופה את קצב לבה והעוגה בתנור מייד תפחה. "אוי מי מי! שמחה האופה והעניקה ללב ולטומי כעך. נווווווווווווווו-בו! נוווווווווווווו-בו! נוווווווווווו-בו! קלי קליק קליק קלי! קל קליק קליק קלי! שר גם לגיל בעל המכולת הישנוני שהחל מייד לשרוק ובתנועת ריקוד סיבובית וקידה הגיש הוא ללב את הסוכרייה. כשלב הגיע הביתה, אבא עמד ליד החלון. "איפה היית?" שאל. "הקשבתי למנגינות הלב של כל מי שפגשתי," סיפר לב. "מנגינות הלב?" אבא תהה. "כן," אמר לב, והניח את כף ידו על לבו של אבא. "דונג דונג- דינג דינג- או- פס פס- דונג דונג- דינג דינג..." החל לב לשיר. אבא של לב פער את עיניו. "זה נפלא!" אמר והתיישב ליד הפסנתר."תשיר לי עוד!" "ביט בו בו ביט- בו בו בו בו-ביט בו בו ביט- בוב בו בו בו..." שר לב את המנגינה של רוזי הפרה ואבא לקח עיפרון ורשם את התווים. "תשמע גם את של רינה האופה ..." אמר לב נרגש. "לה לה לה –אופס אופס אופס-לה לה לה- אופס אופס אופס" לב שר את כל המנגינות ואבא ליווה אותן במנגינה על הפסנתר. לאט לאט, התחברו מנגינות הלב של החיות ותושבי העיירה ליצירה אחת מופלאה. "אבא תראה!" הצביע לפתע לב לעבר החלון. בחוץ, על השביל המוביל אל בית הפסנתר, צעדו בקצב תואם לפעימות המנגינה,רוזי הפרה ולצדה שמחה ובקבוק חלב בשתי ידיו, רינה האופה הסתתרה מאחורי עוגת קומותיים, גיל בעל המכולת שרק בעליזות כשעל ראשו מתנדנד סל עמוס בכל טוב, ואחרונה חביבה, התרוממה אימא של לב אל על משירתה המתגלגלת, נופפה לשלום לחמניות המחייכות וריחפה בקלילות עד לבית הפסנתר. המנגינה של לב

  • התוף המכושף - תסריט | תמר בראון אלקלס

    קיבל מלגת פיתוח מ - Israeli Film Fund התוף המכושף דרמה לילדים סינופסיס מאת תמי בראון אלקלס איורים: מיה קלינגר תמי, 25, היא מכונת להיטים משומנת וממותגת היטב העונה לשם "מותק". אך למרות הצלחתה הרבה, תמי מרגישה שמשהו בחייה חורק. כבר זמן ממושך שהיא סולדת מעשייתה המוזיקאלית אך ממשיכה להופיע בגלל לחצים של אמרגנה. הסרט נפתח בבוקר הופעת הבכורה של אלבומה החדש. תמי מתעוררת משנתה בתחושת מועקה ועם צרידות וגרון דואב. רגע לפני תחילת ההופעה מגיע לחדר ההלבשה עמית, חבר ילדות אהוב כשבאמתחתו התוף המדבר שלה, זה שקברו ביחד בעבר. נוכחותם של עמית והתוף מעוררים בתמי זיכרונות מהעבר וכשהיא עולה לשיר היא קופאת ומאבדת את קולה. בתמונה הבאה אנו חוזרים בזמן לכפר בניגריה, שם נולדה וגדלה תמי כבת להורים ישראלים ששוהים שם בשליחות מטעם סולל בונה. השנה היא שנת 2000, תמי בת 11, טום-בוי נועזת ודעתנית. תמי לומדת תיפוף בבית ספר לתופים אפריקאים "מדברים" אצל אקינו דקו, שהוא גם אביה של אומנה חברת הנפש שלה. עיקר ייעודו של התוף ובשל כך גם כינויו, הוא ביצירת שפה ייחודית של העברת מסרים בין השבטים השונים. תמי ואומנה בולטות בכישרונן הרב. הן חולמות ביחד להקים להקה שתקרא "הסיסטרס" והן מבטיחות זו לזו בשבועת דם כי שום דבר לא יעמוד בדרכן להפוך למוזיקאיות – לא נישואין ולא ילדים. אך כל זה מתנפץ כשהוריה של תמי מחליטים בניגוד לרצונה לעזוב את אפריקה ולחזור לישראל. שתי הילדות מנסות לשנות את רוע הגזירה אך לצערן הן נכשלות. רגע לפני הפרידה, אקינו, שמאמין בכשרונה של תמי, מעניק לה כמתנת פרידה תוף "מדבר". החזרה לארץ קשה לתמי. היא בולטת בזרות שלה, בתמימות שלה, בבגדיה האפריקאים, וגעגועיה לאומנה ולביתה הקודם רק הולכים וגוברים. תמי מחליטה לחזור לניגריה כבר בנסיעתו הקרובה של אביה. היא לוחצת עליו לקחת אותה איתו עד שהוא מבטיח לה שהם ייסעו יחדיו בפעם הבאה שיהיה שוב ירח מלא. נרגשת מהבשורה הטובה תמי מתקשרת עם אומנה על ידי מקצבי התוף. היא מופתעת לגלות שלמרות המרחק הרב ביניהן– אומנה שומעת את מנגינתה. בינתיים, תמי מוצאת נחמה בחברות עם עמית – שכן ובן כיתתה. לאט לאט הזרות שלה הופכת לאטרקטיבית ולאחר שהיא מתופפת לבני כיתתה היא זוכה גם לאישור והכרה ממלכת הכיתה. ​ אך חלומה לשוב לאפריקה נגנז לאחר שאביה בפתאומיות מקדים את נסיעתו. תמי מנסה לתקשר עם אומנה אך לא מצליחה ליצור איתה קשר. שבורה ומאוכזבת תמי מוצאת נחמה בחברותיה וחבריה החדשים. לרגע נדמה שהיא מצליחה להשתלב בחברת הילדים אך אז היא עוברת עוד טלטלה כשמלכת הכיתה מגלה שהחבר שלה מוקסם מתמי והיא רואה בה מתחרה שלה. באותו הזמן בניגריה, אומנה מסתירה מאמה וממוסא שמאוהב בה, את העובדה שהמחזור החודשי שלה החל. היא חוששת שאם הדבר יתגלה אמה תאלץ אותה להנשא למוסא וחלומה להיות מוסיקאית ייגנז. ​ כשסוף סוף הירח מלא, תמי עולה לבית העץ שלה כדי לנסות שוב לתפוס את אומנה ולעדכן אותה שתכניותיהן השתבשו. בזמן שהיא מתופפת ומצפה לתשובה היא איננה יודעת שאומנה שומעת אותה אך היא איננה יכולה לענות. אומנה בנהר עכשיו, שותה רעל מיוחד שגנבה מדודה, רופא אלילים בשוק, שלפי הבנתה יפסיק את המחזור שלה וכך היא תוכל להמשיך להגשים את חלומה המשותף עם תמי להקים להקה. בודדה ועצובה תמי נרדמת בבית העץ. לפתע היא מתעוררת בבהלה ואינה שמה לב בלכתה לתוף שמתגלגל אחריה על רצפת העץ ומפיל את העששית. בדיוק בזמן שמוסה מוצא את אומנה מתה בתוך מי הנהר, תמי צופה בכאב גדול בבית העץ שלה ושל עמית בוער כשהתוף שלה בתוכו. ​ בבוקר למחרת תמי מגלה שהתוף ניצל אך היא איננה מסוגלת לראות אותו ומבקשת מעמית לעזור לה לקבור אותו עמוק באדמה. המחווה האינטימית מעניקה לעמית אומץ לחשוף בפני תמי את רגשותיו. תמי נבוכה מגילוי הלב והיא בורחת לביתה, שם היא אורזת בארגז את כל המזכרות שלה מניגריה, ומחליטה לקבור את אפריקה עמוק בלבה. ​ ברגע זה אנו חוזרים לתמי הבוגרת, שקופאת על הבמה בשיא ההצלחה שלה ומאבדת את קולה. תמי בורחת מעיני התקשורת לבית ילדותה, שם היא מתחברת מחדש לעברה ולזיכרונותיה מאפריקה. במפגש רומנטי עם עמית בבית העץ של ילדותם, עמית מעודד אותה לנסוע לניגריה, כדי למצוא מחדש את הזהות האותנטית שלה כיוצרת. ​ 14 שנה אחרי שעזבה כילדה, תמי שבה לאפריקה לכפר של אומנה, שם תחת חסותו של אקינו, היא מרפאה את נפשה ואת קולה ומוצאת לעצמה את השקט כדי להקשיב לעצמה, לתופף ולמצוא את ההשראה שלה מחדש. בזמן שהותה באפריקה, עמית מצטרף אליה והם זוכים להגשים את אהבת הילדות שלהם. ​ הסרט מסתיים בהופעה של תמי על במה, לצד אקינו דקו שמלווה אותה, לפני קהל ענק של מעריצים, כשהיא חוגגת את חזרתה לבמה עם החומרים שלה, ומקדישה לחברת הנפש שלה אומנה את שיר הפתיחה- "סיסטרס", השיר שהחלו לכתוב ביחד בילדותן ורק עתה הושלם.

  • Home | תמר בראון אלקלס

    לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, עַל אִי יָרוֹק בְּלֵב יָם, הָיְתָה מַמְלָכָה קְטַנָּה וּשְׁמָהּ רְצִינוּת. בַּמַּמְלָכָה גָּרוּ מֶלֶךְ, מַלְכָּה וּבְנָם בֶּן הֶחָמֵשׁ, נָסִיךְ חָכָם שֶׁשְּׁמוֹ רֵצִינְלוּק. מֶלֶךְ וּמַלְכַּת רצִינוּת חוֹקְקוּ חוּקִּים רצִינִיִּים מְאוֹד. כָּל אֶזְרָח בַּמַּמְלָכָה יָדַע אֵיךְ לְבָרֵךְ לְשָׁלוֹם וְאֵיךְ לֶאֱכוֹל עוּגָה בְּנִימוּס. כּוּלָּם תָּמִיד קָמוּ בַּזְּמַן לְבֵית הַסֵּפֶר אוֹ לָעֲבוֹדָה וְהָלְכוּ לִישׁוֹן קְצָת אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה. שׁוֹמְרֵי אַרְמוֹן הַמַּמְלָכָה תָּמִיד עָמְדוּ בְּפָנִים רצִינִיּוֹת מְאוֹד. הֵם לֹא חִיְּכוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַנָּסִיךְ עָשָׂה לָהֶם פַּרְצוּף מַצְחִיק. בְּכָל בּוֹקֶר, הַנָּסִיךְ רֵצִינְלוּק וְאִמּוֹ הִתְיַשְּׁבוּ לְיַד הָאָח הַחֲמִימָה שֶׁבַּחֲדַר הַסִּפְרִיָּה. כְּשֶׁשְּׁעוֹן הַמְּטוּטֶלֶת הָעַתִּיק הִשְׁמִיעַ שְׁמוֹנָה צִלְצוּלִים, מִהֵר רֵצִינְלוּק לְטַפֵּס עַל הַסּוּלָּם הַמַּלְכוּתִי וְלִבְחוֹר סֵפֶר מִבֵּין רבְבוֹת הַסְּפָרִים הַהֲדוִּרים, שֶׁשְּׁמָם הָיָה רָקוּם עֲלֵיהֶם בְּחוּט זָהָב. מַַמְְלֶֶכֶֶת שְְׁטוּת וּמַַמְְלֶֶכֶֶת רְְצִִינוּת איור: שחר קובר "BE AWESOME BE A BOOK NUT" Dr. seuss כל כך הרבה ספרים, כה מעט זמן שם מלא דואר אלקטרוני הודעתך אני מעוניינ/ת להצטרף לרשימת הדיוור ולקבל הודעות במייל שלח/י ההודעה נשלחה בהצלחה

  • Privacy policy | תמר בראון אלקלס

    Privacy policy What type of information do you collect? We receive, collect and store any information you enter on our website or provide us in any other way. In addition, we collect the Internet protocol (IP) address used to connect your computer to the Internet; login; e-mail address; password; computer and connection information and purchase history. We may use software tools to measure and collect session information, including page response times, length of visits to certain pages, page interaction information, and methods used to browse away from the page. We also collect personally identifiable information (including name, email, password, communications); payment details (including credit card information), comments, feedback, product reviews, recommendations, and personal profile. ​ How do you collect information? ​ When you conduct a transaction on our website, as part of the process, we collect personal information you give us such as your name, address and email address. Your personal information will be used for the specific reasons stated above only. ​ Why do you collect such personal information? ​ We collect such Non-personal and Personal Information for the following purposes: To provide and operate the Services; To provide our Users with ongoing customer assistance and technical support; To be able to contact our Visitors and Users with general or personalized service-related notices and promotional messages; To create aggregated statistical data and other aggregated and/or inferred Non-personal Information, which we or our business partners may use to provide and improve our respective services; To comply with any applicable laws and regulations. ​ How do you store, use, share and disclose your site visitors' personal information? ​ Our company is hosted on the Wix.com platform. Wix.com provides us with the online platform that allows us to sell our products and services to you. Your data may be stored through Wix.com’s data storage, databases and the general Wix.com applications. They store your data on secure servers behind a firewall. All direct payment gateways offered by Wix.com and used by our company adhere to the standards set by PCI-DSS as managed by the PCI Security Standards Council, which is a joint effort of brands like Visa, MasterCard, American Express and Discover. PCI-DSS requirements help ensure the secure handling of credit card information by our store and its service providers. ​ How do you communicate with your site visitors? ​ We may contact you to notify you regarding your account, to troubleshoot problems with your account, to resolve a dispute, to collect fees or monies owed, to poll your opinions through surveys or questionnaires, to send updates about our company, or as otherwise necessary to contact you to enforce our User Agreement, applicable national laws, and any agreement we may have with you. For these purposes we may contact you via email, telephone, text messages, and postal mail. ​ How can your site visitors withdraw their consent? ​ If you don’t want us to process your data anymore, please contact us at: tammyelkeles@gmail.com . ​ Privacy policy updates ​ We reserve the right to modify this privacy policy at any time, so please review it frequently. Changes and clarifications will take effect immediately upon their posting on the website. If we make material changes to this policy, we will notify you here that it has been updated, so that you are aware of what information we collect, how we use it, and under what circumstances, if any, we use and/or disclose it. ​ Questions and your contact information ​ If you would like to: access, correct, amend or delete any personal information we have about you, you are invited to contact us at: tammyelkeles@gmail.com .

  • Contact | תמר בראון אלקלס

    המחשבות וההערות שלכן/ם חשובות לי. אתן/ם מוזמנות/ים להרשם כאן ולשלוח לי כל הודעה או הגיג שיש לכן/ם או סתם לעקוב אחרי, כי אני מבטיחה לכן/ם שאני לא מפסיקה להפתיע מחכה לכן/ם! Email Full Name Phone Type your message Sure, sign me up for newsletters P.S. Send a message and you will receive a surprise in your inbox Send Thanks for submitting

  • About | Tamar Brown Elkeles

    מי אני שמי תמר בראון אלקלס. נולדתי בניגריה שבאפריקה המערבית להורים ישראלים, אבל משפחתי עברה לישראל כשהייתי בת שמונה, שנה לפני שטל ברודי ואולסי פרי ממכבי תל אביב זכו באליפות אירופה. לאימא שלי תלוי מעל המיטה עד היום רישום שלי מאומן בדיסנילנד מאותה שנה שחזרנו, שבו אני מאויירת לצד כוכב הקולנוע הכריש ג'וז. בעלי מיקי ואני מתגוררים בתל אביב ומגדלים ביחד שני בנים חמודים בשם יואב ונדב. 1 כבר כשהייתי ילדה, אהבתי לשחק בהצגות ולכתוב סיפורים. כל יום בשעה שלוש בצהרים אחרי ביה"ס, חיכיתי בשקיקה לסרטי הקולנוע בשחור ולבן ששודרו ב middle east television (עם ג'ון וויין, קלינט איסטווד והיצ'קוק. אגב האחרון מופיע גם במאפייה של הציפורים מי יודע היכן?). בכיתה ד' נהגתי לקום השכם בבוקר לפני כולם, להכין להורי ארוחת בוקר מקושטת, להגיש להם אותה עד למיטה אך אסור היה להם לטעום ממנה עד שאסיים להציג בפניהם את ההצגה שלי. כן, הנחישות הזו מלווה אותי גם היום להמשיך להתפתח ולהתרחב בעשייה שלי, ליצור וליזום עוד פרויקטים ובעיקר לא לוותר על החלומות שלי. 2 ילדים בשבילי הם מקור אין סופי להשראה ושמחה, ואני מאמינה שהם המדריכים הרוחניים שלנו, ולמעשה, הם באו ללמד אותנו ולא אנחנו אותם. אני אופטימיסטית חסרת תקנה ומאמינה שיש לנו את הכוח להשפיע על המציאות ולעצב את חיינו, וזה המסר שאני רוצה לילדים להעביר דרך הכתיבה שלי. בעיקר חשוב לי שילדים יגשימו את החלומות שלהם ויהיו מי שהם באו להיות- כל אחד והניצוץ הייחודי שהוא. 3 חוץ מזה שאני אוהבת לכתוב לילדים, אני גם אוהבת כל פיסה של ילדותיות ותום בתוכי, מאד אוהבת לתרגל יוגה והתחלתי אחרי ששמעתי את מדונה מדברת על זה אצל אופרה ווינפרי לפני 20 שנה, אוהבת את הכלב שלי טוני, הבובה הראשונה שאהבתי הייתה זברה קצת מרופטת אצל סבתא שלי ואהבתי לשבת על ברכיה כשהיא מנגנת לי על הפסנתר בפאתוס את קטיושקה, בניגריה אהבתי לשתות את משקה הצ'פמן בקאנטרי קלאב, רופא הילדים הראשון שלי היה ממוצא הודי ואני אוהבת עמבה וצאטני וקארי, אבל אל דאגה אני גם אוהבת בננות, מנגו אננס וופאפיה, כל פעם שנתקלתי באדם שחום עור אפילו בניו יורק, חשבתי שהוא מדבר בשפת הירובה, פעם ראשונה שדרכתי על דשא רך ולא על דשא קוצני שבניגריה, צרחתי מאושר דשא רך דשא רך! אימא שלי קפצה את הקפיצה של החיים שלה כשנחש ממבה ירוקה חכה לה בכניסה לבית, עד היום אני לפעמים משבשת מילים- אבא שלי היה קורא לזה פצ'קנית. אני אלופה בגידול סחלבים ואוהבת לטפח את האדניות שלי, אוהבת להביט על ציפורים, אוהבת מאד להתרגש מסרטים, הצגות, מחול ובכלל מכל סוג של יצירה. אני אוהבת להאזין לתקליטים, אוהבת ללכת בים, בילדותי אספתי ינשופים מכל העולם, אוהבת לצחוק, לטייל בטבע ובמקומות שהם רחוקים ושונים. טבע הוא מקור השראה חזק עבורי והוא מזכיר לי שאנחנו לא לבד כאן, אני אוהבת לגלות מקומות חדשים וללמוד דברים חדשים כי כמו שדר סוס אומר אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אפילו רחוב שלא הלכתי בו מעבר לפינה יכול לרתק! וגם להכיר אנשים חדשים כי העולם מגוון וצבעוני ונפלא! 4 למרות שהחיים לקחו אותי בדרך אחרת, אחרי שסיימתי תואר ראשון בכימיה וביוכימה של תזונת האדם, ולמדתי עיצוב פנים ופרסום, חזרתי בגיל 30 לחלום הילדות שלי, ואחרי שלמדתי מחזאות ותסריטאות, כתבתי מחזה בשם "אבק" שהוצג ב"פותחים מסך" ועל בימת תיאטרון גבעתיים, זכיתי במלגת פיתוח לכתיבת פיצ'ר לילדים ועבדתי כעורכת ועוזרת במאי בהפקות שונות בקולנוע (כמו סינמה מצרים של רמי קמחי, נופל וקם של ירון בן נון וחברות בנהר בנישיונל גיאוגרפיק), אני מתמקדת היום בעיקר בספרי ילדים ונובלות גרפיות שמשלבות את אהבתי החזקה לאומנות שבשילוב הכתיבה עם המדיום החזותי. 5 על הרבה מהדברים שציינתי כאן, אני אוהבת לספר במפגשי סופר שאני עורכת בבתי ספר (עם "המאפייה של הציפורים" שהתקבל לסל תרבות ארצי ועם ספרי "ממלכת שטות וממלכת רצינות"), בשעות סיפור, ובחוגים וסדנאות לכתיבה ופיתוח היצירתיות והדמיון שאני עושה לילדים בגילאי יסודי. 6 המחשבות וההערות שלכם חשובות לי. אתם מוזמנים להרשם כאן ולשלוח לי כל הודעה או הגיג שיש לכם או סתם לעקוב אחרי, כי אני מבטיחה לכם שאני לא מפסיקה להפתיע. מחכה לכם! 7

  • הלהקה שלי - ספר | תמר בראון אלקלס

    המלצות על הספר ראיון עם תמר בראון אלקלס לרכישה הלהקה שלי מאת: תמר בראון אלקלס איורים: רותם טפלו לחבר בין התווים – ראיון עם תמר בראון אלקלס על “הלהקה שלי”. מתוך: "הפנקס" תמר בראון אלקלס היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ומחזאית, שכתבה את הספרים “המאפייה של הציפורים” (הוצאת “מטר”, 2016) ו”ממלכת שטות וממלכת רצינות” (הוצאת “מטר”, 2020). לרגל שבוע הספר ראיינו את היוצרת על ספרה החדש, “הלהקה שלי”, ושוחחנו עמה על החשיבות בהרמוניה, על מחשבותיה על עולם הספרות המקומי ועוד. ​ שלום תמר, ספרך החדש “הלהקה שלי” עוסקת בילדה שמחליטה להקים להקה לאחר שהיא נחשפת לכך שאמה היתה חברה בלהקה בצעירותה, אך מגלה שכדי להצליח בכך צריך לשתף פעולה עם ילדים אחרים וליצור למעשה הרמוניה, שאינה רק מוזיקלית אלא גם אנושית. מדוע עניין אותך לכתוב דווקא את הסיפור הזה? האם הוא משקף עבורך מצב שכיח בקרב ילדים, שהקמת להקה מוזיקלית הוא מטאפורה עבורו? קרא/י עוד ראיון עם תמר המלצות המלצות מתוך עולם הספרים של רז הלהקה שלי // תמר בראון אלקלס הוצאת מטר, 2022 "הלהקה שלי" הוא אחד מספרי הילדים המקסימים שיצא לנו לקרוא כמשפחה וההוכחה טמונה במספר הפעמים שכבר קראנו אותו! כשבילי המתוקה מגלה תמונות של אמה בצעירותה, בהן האמא מתופפת על תופים בלהקה, היא מקבלת השראה ומחליטה להקים להקה משלה בגן. כל ילד מייצר לעצמו כלי נגינה, כשבילי עצמה כמובן אחראית על התופים (כמו אמא). כשבילי הופכת לשתלטנית ומצווה על חברי הלהקה מה ואיך לנגן, היא מנושלת מהלהקה שהיא הקימה. היות ומדובר בספר ילדים חיובי ושמח, תוכלו לנחש שלבסוף בילי מבינה שעדיף ביחד מלבד, אבל המסר עובר בצורה חיננית ולא דידקטית. הציורים של רותם טפלו עשירים, מלאים בפרטים ומגוונים. כיף לראות איך לאורך הספר השיער של בילי הולך ומתפזר במקביל לתהליך בו היא משתחררת ונפתחת. אהבתי גם את העובדה שאמא של בילי אינה דמות רקע שטוחה, אלא דמות מעניינת עם סיפור משלה שמושלם דרך הציורים - חליפת העסקים המעידה על קריירה לצד אימהות ואלבום התמונות המציג את חייה לפני הקמת המשפחה. שאלתי את תמר על מקורות ההשראה לספרה, ולדבריה "השתתפתי בסדנת יוגה של הרמוני סלייטר, בה היא ספרה על בנה שחזר יום אחד בוכה מהגן, לאחר שהועף מהלהקה (בכאילו כמובן) שהוא עצמו הקים. ישר זה קסם לי. כל כך הרבה להקות התפרקו בגלל מאבקים של אגו. הייתה פה הזדמנות לקחת את זה לעולם של ילדים שמתנסים תוך כדי משחק, לומדים את הגבולות של משחק בתוך קבוצה, איפה עובר הגבול הזה בין מנהיגות ויזמות מצד אחד לבין דורסנות וחוסר סבלנות ונתינת כבוד לילדים האחרים שמשתתפים במשחק. ילדים כל כך מכירים את הסיטואציה הזו בגן באופן יום יומי. אני אוהבת את השימוש במוסיקה כמטאפורה למרכיב שמייצר את ההרמוניה הנדרשת בקבוצה. בנוסף, יש בספר את ההעברה הבין דורית שאני אוהבת בין האימא לבת, והעובדה שהבת היא זו שמחזירה את האימא לחלומה הישן. יש פה אמירה שזה אף פעם לא מאוחר להגשים חלומות!" מומלץ בחום. המלצה מאת ליאורה רנרט ספר הילדים המקסים הזה ״הלהקה שלי״ מאת הסופרת : תמר בראון אלקלס הוא השלישי שלה. בהוצאת מטר. ספר קסום שיש בו מוסר השכל חשוב כאשר בילי הציעה להקים להקת נגנים ולשיר. היא לקחה את הפיקוד והילדים סירבו לשתף אתה פעולה ועליה להבין שלא מספיק רק במה וכמה כלים. כשבילי מוצאת תמונות ישנות של אמא מימיה הלהקה היא רוצה גם להקים להקה כזו ומספרת לכמה ילדים ורוצה לפעול בעצמה לקחת שליטה על הכל, אך הילדים מסרבים. והיא צריכה להתמודד עם הסירוב עד שמבינה שפעלה לא נכון והסוף מחכה לקוראים . האיורים על ידי רותם טפלו, מרהיבים בצבעים חיוביים פשוט תענוג. ממליצה לקרוא בחום. הנכדים שלי מאוד אהבו פורסם בבלוג "בחירות נכונות - הבלוג של ריקי ברוך הלהקה שלי -מאת: תמר בראון אלקלס כשהייתי ילדה ונערה צעירה במושב הייתי סולנית במקהלה וחלמתי שאגדל להיות חלק מלהקה אמיתית שמנגנת ושרה בו זמנית. אך השנים חלפו התבגרתי והבחירות שלי השתנו למרות שעד היום בגילי המתקדם ובעצם היותי לסבתא לנכדים עדיין חולמת אני להיות זמרת בלהקה השבוע הגיע לידי ספר מקסים שכתבה תמר בראון אלקלס הספר "הלהקה שלי". התיישבתי עם תומס נכדי הבכור וקראנו ביחד את הסיפור. כשבילי מוצאת תמונות ישנות של אמא מימיה בלהקה, היא נסחפת בחלומות על מוזיקה וקצב, אורות וקהל. אבל כשהיא מנסה לנגן עם חבריה, מגלה בילי שכדי להקים להקה יש צורך בהרבה יותר מבמה וכמה כלים. בניסיונות להגיע לשיתוף פעולה והסכמה בעבודת הצוות ההכרחית בלהקה מגלה בילי, ואיתה חבריה, כי דרך הנגינה יחד ולחוד עולות שאלות של ביטוי עצמי מול שתוף פעולה, והתגברות על צלילים צורמים בניסיון להגיע להרמוניה. ​ הסיפור מרגש, כתוב נפלא, מנוקד ומאויר להפליא הודות לכשרונה של רותם טפלו המאיירת. תומס ואני קראנו ובמקביל שוחחנו על האינטראקציה בין הילדים, ניסיתי לשמוע מתומס מה קורה כאשר הוא בעצמו נתקל באירועים דומים עם חבריו בגן. הספר הנפלא זימן לנו זמן איכות ושיחה פורייה. ​ תמר בראון אלקלס היא סופרת ילדים, מחזאית ותסריטאית. ספרה הראשון, המאפיה של הצפורים, התקבל לסל תרבות ארצי, עובד לתסכית בתאטרון "רעיון", ובימים אלו מעובד להצגה בתאטרון "אלעד". ספרה השני, ממלכת שטות וממלכת רצינות, התקבל למצעד הספרים של משרד החינוך לכתות א'-ג' ואף זכה במקום השני בקטגורית נבחרי הילדים. הלהקה שלי הוא ספרה השלישי. רותם טפלו היא מאירת בוגרת שנקר, הפועלת בארץ ובעולם. הלהקה שלי הוא ספרה הארבעה-עשר. ​ "הלהקה שלי" מאת תמר בראון אלקלס, מאירת: רותם טפלו, עורכת: מור דבורקין פוגלמן 32 עמודים, מטר הוצאה לאור פורסם בדף הפייסבוק "מועדון קריאה לאוהבי ספרים" על ידי כרמית בר-גיל הלהקה שלי מאת: תמר בראון אלקלס הוצאת מטר איורים: רותם טפלו ספר ילדים מקסים שמעלה שאלות של מנהיגות, שיתוף פעולה ועבודת צוות באמצעות סיפור על הקמת להקה. הספר מלווה איורים צבעוניים יפהפיים. יום אחד בילי מצאה תמונות ישנות של אמה מתופפת בתופים כשלידה עוד נגנים. אמה סיפרה לה שבצעירותה, היא הייתה חברה בלהקה והם ניגנו, שרו והופיעו לפני קהל. בילי חלמה על הקמת להקה וכשהגיעה לגן קראה לילדים להצטרף אליה. הם מצאו סירים ישנים ובילי חילקה תפקידים. הילדים כעסו שרק בילי מחליטה הכל ואומרת להם מה לעשות והחליטו שהם יכולים גם בלעדיה. בילי בכתה וניסתה להקים לבדה להקה חדשה אך ללא הצלחה. בילי שמעה מרחוק את הלהקה שרה וראתה שהם מאד נהנים, היא התקרבה, נתנה להם מחמאות ואז זואי קראה לה להצטרף והם שרו ביחד בפני ילדי הגן. בילי למדה להקשיב לחבריה, לפרגן, לשתף פעולה וראתה שביחד הרבה יותר כיף. ממליצה בחום! פורסם בבלוג "ספרות ותרבות" בילי מצאה קופסה ישנה ובה תמונות של אמה מופיעה יחד עם להקה במהלך משחק מחבואים. בלילה היא חלמה שהיא עצמה מופיעה על במה ביחד עם להקה משלה. כשהגיעה לגן בבוקר למחרת היה לה רעיון: היא תקים להקה משלה וממש כמו אמא שלה, תהיה המתופפת שלה. אבל רעיונות לחוד ומציאות לחוד, בהתחלה עוד ילדים רצו להיות בלהקה ובילי חילקה להם תפקידים וגם רצתה לבחור את השירים שישירו וינגנו, אבל הילדים האחרים לא הסכימו ולא רצו שהיא תגיע להם מה לעשות, למרות שהלהקה הייתה בכלל הרעיון שלה.... אז בילי עזבה את הלהקה ואחרי שבכתה החליטה להקים להקה שבה היא תמלא את כל התפקידים ותחליט את כל ההחלטות, לבד... החזרות של הלהקה שהקימה נשמעו כל כך יפה שהיא מחאה להם כפיים והם, הם הזמינו אותה להצטרף בחזרה ולשיר איתם יחד את השיר שהיא בחרה. קרא/י עוד פורסם ב"ספרייה של מאירה" מאת מאירה ברנע גולדברג במאקו הלהקה שלי | מאת: תמר בראון אלקלס, איורים: רותם טפלו | הוצאת מטר ​ בילי מצאה בארון של אמא קופסה מאובקת עם תמונות ישנות. מסתבר שאמא שלה הייתה בעבר חברה בלהקת רוק מגניבה. בילי מיהרה לגן, היא חלמה להקים להקה מדהימה משלה. בילי מתחילה לחלק את התפקידים אבל לאט לאט מתברר שהיא רוצה לשלוט על הכל ולהחליט את כל ההחלטות, ובצורה כזו להקה לא יכולה להתקיים. היא ניסתה להקים להקה לבד עם עצמה אבל גילתה שזה לא כל כך כיף או הגיוני. לאט לאט בילי מבינה שכדי להיות יחד צריך להתפשר, להקשיב לאחרים ורק כך אפשר להקים להקה. ספר מקסים על חברות, אהבה, היכולת להתפשר כשצריך וכמובן אהבה למוזיקה. מתאים לגיל גן חובה ותחילת בית הספר היסודי. פורסם בדף הפייסבוק: אוצר הכתיבה של נטלי הלהקה שלי/תמר בראון אלקלס המאיירת: רותם טפלו הוצאה: מטר ספר ילדים 👏👏 כל הכבוד לסופרת תמר בראון אלקלס שהביאה לנו ספר מהמם שנקרא "הלהקה שלי". חייבת 👏👏 למאיירת המוכשרת רותם טפלו שאיירה איורים יפהפיים, שמתאימים מאוד למה שמסופר. בילי מגלה תמונות ישנות של אימה שהייתה חברה בלהקה ומחליטה להקים בעצמה להקה. בכדי להצליח להקים להקה משל עצמה היא צריכה לשתף פעולה עם אחרים ולא ריב עם ילדים שרוצים להצטרף אליה וכך לייצר הרמוניה מוזיקלית אנושית. הסיפור בספר בעל מסר מאוד חשוב לחיים. 🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️ לקרוא המלצה בגלי וליאו - ירחון מודפס לראשית קריאה "בילי מוצאת תמונות ישנות של אמא שלה מימיה בלהקה ונסחפת בחלומות על מוזיקה, על אורות ועל קהל. אבל כשבילי מנסה לנגן עם החברים שלה, היא מגלה שכדי להקים להקה צריך יותר מכמה כלים. כתבה: תמר בראון אלקלס, איירה: רותם טפלאו, הוצאת מטר" המלצה מאת שרית פלד "הלהקה שלי", של תמר בראון אלקלס, חברתי האהובה והכשרונית עם הלב החומל והיפה, הוא ספרה השלישי לילדים. יצא לאור לפני חודש, ומאיר באותיות של אהבה על הקשר האנושי שכולנו זקוקים לו בכל גיל, על ההתמודדות של הפרט בתוך הקבוצה והרצון להשתלב בלהקה, המאפיינת מודל חברתי, ועל מנגינת הלב שלא פוסקת לעולם, אלא, עוברת מדור לדור. וכך הסיפור מתחיל: "יום אחד כשבילי שחקה במחבואים, היא מצאה קופסה מאובקת, כמעט מתפרקת. בתוך הקופסה היו תמונות ישנות של אמא, מתופפת על תופים וסביבה עוד נגנים." ובעקבות התמונות מן העבר, בילי בהווה מקימה להקה משלה בגן. הדברים לא מסתדרים כמו שהיא רוצה ומצפה. יש התנגדויות ולבטים בין חברי הלהקה, אך כשהדרך רצופה חכמה עתיקה של התבוננות מן הצד ופנימה וכשיש רצון לשתף פעולה ולהתגמש, מתקיימת הרמוניה טובה ומצמיחה. האיורים יפהפיים, צבעוניים ומדגישים סיטואציות חברתיות מעניינות שהפתרונות להן מגיעים מתוך החיכוך האנושי, ללא התערבות של מבוגר כלל. הגורם האנושי והמוסיקה המחברת, יוצרים ספר עדין וחכם. "הלהקה שלי"/תמר בראון אלקלס, איורים : רותם טפלו, עורכת : מור פוגלמן-דבורקין, הוצאת מטר 2022, מנוקד, לגילאי 3-6. ❤ המלצה מאת עמליה בודקת המלצה מאת יעלצ'י - סקירות ספרים הלהקה שלי - תמי בראון אלקלס איורים: רותם טפלו 32 עמודים הוצאת מטר - 2022 אני אוהבת מאוד מוזיקה, ואתם?. חלום שלי זה ללמוד לנגן בתופים, גם גיטרה הולך. האמת, הקצב הוא ממני והלאה, שלא לדבר על קול העורב שיוצא ממני כשאני מנסה לשיר, ושלא נתחיל לדוש בנושא פחד קהל שקיים ומסרב לעזוב. עבור בילי, גיבורת הספר, הסיטואציה אחרת לגמרי. אחרי שהיא מוצאת תמונות ישנות של אימה כמתופפת בלהקה, עולה בראשה רעיון מבריק. יום למחרת, בגן, היא מציעה לכמה מחבריה להקים להקה והם אפילו עושים מבחנים לתפקיד הזמר. אך כאשר הלהקה מתחילה בחזרות, הדינמיקה משתנה, הכעס משתלט וההנאה נעלמת. מה תעשה בילי? איך תרגיש? איך תגיב?. מעבר לסיפור המעניין, יש פה ספר נהדר המלמד את הקורא הצעיר לחלוק, לוותר ולהתגמש כאשר נמצאים בקבוצה וישנן מספר דעות. הסופרת, תמי בראון אלקלס, יצרה ספר שהסיטואציה המרכזית בו מוכרת לכל, מאוד מציאותית וניתן להשליכה על אירועים שונים. ללמוד ממנה. הכתיבה נהדרת וקולחת. הכתב מנוקד כך שמתאים גם לראשית הקריאה. האיורים חמים, צבעונים ופרוסים על פני כל הדף. הם מתארים נאמנה את המתרחש ומציפים רגש. סיפור נהדר שיהיה כיף לחזור לקרוא בו עוד פעמים רבות. מומלץ- קריאה מהנה, יעל הוצאת מטר מתוך: קריאת חובה -ספרות ילדים מומלצת, ד"ר שי רודין למה בילי מוצאת את עצמה בוכה, לבד בחצר הגן? "מהפיכת שנות השמונים" הובילה להתמקדות בעולמו של היחיד בספרות הילדים. אולם יש לכך מחיר: מרבית הספרים שיוצאים לאור כיום מתמקדים בילד אחד, בעולמו, ברגשותיו, ובמשפחתו. מכאן עולה חשיבותו של הסיפור "הלהקה שלי" שחיברה תמר בראון אלקלס ואיירה בכישרון רותם טפלו (הוצאת מטר) – ספר שמרחיב את המבט ומחיל אותו על חבורת ילדי גן. בילי גיבורת הסיפור מוצאת תמונה ישנה של אמה, שבה מצולמת הלהקה בה הייתה חברה האם בצעירותה. היא מחליטה להקים גם כן להקה עם חברי הגן שלה. כל החברים נרתמים, והיא זו שמחליטה מה יעשה כל אחד מהם בלהקה. אולם ישנו קו מפריד בין יוזמה ומנהיגות ובין שתלטנות והשתקה. כשבילי לא נותנת לאף אחד מחבריה זכות החלטה על המתנהל בלהקה, הם מחליטים להמשיך לנגן ולשיר – בלעדיה. היא פורצת בבכי, קרא/י עוד מתוך: ספרות שווה - Equal Literature הלהקה שלי. בדיוק כשרציתי להכין עדכון עם כל הספרים השווים לחג השבועות, הספר הנפלא הזה של חברת קבוצתינו Tamar Brown Elkeles נחת אצלי. וכמה הוא רלבנטי לשבועות? כאילו לא קשור אבל בעצם- מאוד! חג השבועות בעיני מביא לקדמת הבמה את ערך ה"יחד" דרך שיתוף הפעולה בין נעמי ורות הדבקות הסינרגיה ואין דרך טובה יותר לתאר חיבור ויחד מ- להקה. בדיוק בדיוק המקום שבו מצד אחד כל משתתפ.ת בכמיהה לאור הזרקורים שיאיר אותה או אותו אבל שאין קיום ואין זרקור אם אין את היחד! הלהקה שלי הוא סיפורה של בילי קרא/י עוד המלצה מתוך: "המלצות אמיתיות על ספרים" הלהקה שלי / תמר בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles | איורים: רותם טפלו Rotem Teplow יום אחד, כשבילי שיחקה בבית, היא מצאה קופסה עם תמונות ישנות שרואים בהן אתא אמא שלה מתופפת על תופים עם נגנים נוספים. אמא מספרת לבילי שבעבר היא ניגנה בלהקה. כשבילי מגיעה לגן היא מציעה לחברים להקים יחד איתה להקה, והם מתחלקים בתפקידים. אבל כשמגיע שלב קבלת ההחלטות כמו איזה שיר לשיר - מתגלעים ויכוחים... "הלהקה שלי" משקפת באופן יפה מציאות יומיומית של ויכוחים ופתירת מחלוקות - בגן וכמובן בכל שלב בחיים. בילי מנסה למצוא פתרונות בעצמה, אך בסופו של דבר הפתרונות לא מחליפים את הדבר האמיתי - נגינה בלהקה עם חברים, תוך הסכמה הדדית והגעה לפשרה שתהיה מוסכמת על כולם. קרא/י עוד המלצה מתוך האתר של מכללת סמינר הקיבוצים. הלהקה שלי, כתבה: תמר בראון אֶלְקֶלֶס, איורים: רותם טֶפְּלוֹ, מנוקד, ללא מספרי עמודים, מטר. בילי מצאה תמונה ישנה של אמא מתופפת על תופים. אמא מספרת על הלהקה שהשתתפה בה בצעירותה, "וזה היה נפלא, כתבנו שירים יחד, ניגנו ורקדנו והופענו בפני אנשים." "מי רוצה להצטרף ללהקה שלי?" הכריזה בילי בגן למחרת. היא מקבלת את כל מי שמבקש להצטרף אך מכתיבה לו במה ינגן ואיך ישיר, עד שהילדים מתחילים להתקומם: "למה רק את מחליטה?" בילי עונה בפסקנות, "כי הלהקה היתה רעיון שלי! למה הפסקתם לנגן? תמשיכו!" קרא/י עוד הלהקה שלי – סקירה של אורנה שפי. מתוך: אתר פרלמנט הספרים כאשר בילי משחקת מחבואים היא מגלה באחד הארונות בבית אוצר. קופסה מאובקת ובתוכה תמונות ישנות של אמא שלה מתופפת על תופים ומסביבה עוד נגנים. בילי סקרנית מאוד ונגשת לאמא שלה כדי לשאול לפשר התמונות. אמא של בילי מספרת לה שהייתה לה להקה והיא הייתה המתופפת. היא מספרת לה על השירים, ההופעות מלאות האנרגיה והשמחה שגרמו לאנשים. בילי החליטה שגם היא רוצה להקים להקה ולמחרת בגן היא אוספת את חבריה ויחד הם מנסים להקים להקה. הם מאלתרים כלי נגינה מכל מיני גרוטאות ומשחקים בחצר, הם מתאמנים יחד אך הניסיון לא צלח, החברים רבים בניהם וכועסים על בילי שמתעקשת להחליט על הכל כי זה היה הרעיון שלה, בילי כועסת ונפגעת, מתגלים חילוקי דעות, והאוירה לא נעימה. אז איך מתמודדים? איך בילי מתמודדת? הטקסט כתוב בצורה ברורה ומעניינת, האיורים של רותם טפלו צבעוניים, מעניינים ומתאימים לכתוב. הספר עוסק בהגשמת חלומות ורצונות, ביצירת שיתוף פעולה, עבודה בצוות והקשבה לחברים. מכיל מסר טוב ודוגמא טובה לילדים. קריאה מהנה.

  • המאפייה של הציפורים - ספר | תמר בראון אלקלס

    לרכישה המאפייה של הציפורים מאת: תמי בראון אלקלס איורים: שירה קֹרח המלצות וביקורות "מנגנים סיפורים" שעת סיפור מצולמת ראיון בתוכנית לגדול איתם סרטון מאחורי הסיפור בִּשְׁכוּנָה אַחַת, בְּעִיר קְטַנָּה אַחַת, סְבִיב כִּכָּר עִם מִזְרָקָה אַחַת, יֵשׁ מַכּוֹלֶת אַחַת, חֲנוּת יְרָקוֹת וּפֵרוֹת אַחַת, וּמַאֲפִיָּה עִם בֵּית־קָפֶה וּמִרְפֶּסֶת אַחַת קְטַנָּה. הָאוֹפֶה שִׂמְחָה, אִישׁ נָמוּךְ שְׁמַנְמַן וְחַיְכָן, שֶׁפָּנָיו וְכַפּוֹת יָדָיו מְכוּסוֹת תָּמִיד בְּקֶמַח לָבָן. אֵשֶׁת הָאוֹפֶה פַאנִי, אִשָּׁה גְּבוֹהָה וְרָזָה וּבְנָם בֶּן הַשֵּׁשׁ, יוֹאָב, גָּרִים בְּדִירָה קְטַנָּה מֵעַל הַמַּאֲפִיָּה. מאחורי הסיפור במאפייה של הציפורים יש לקוחות קבועים שמגיעים ומרגישים בבית. כולל האיש העצוב שהמאפייה היא מקום להפיג את הבדידות שלו. במאפייה של הציפורים, הצלחתי לייצר סוג של קהילה שהיא תומכת, חמה ומכילה, קצת עולם הולך ונעלם בתחושתי. לשמחתי, גם בחיי הפרטיים הצלחנו בעלי ואני לייצר תחושה דומה של שייכות לקהילה בשכונתנו, החל מחברות עם בעל המכולת, מנקה הרחוב, הדוור, בעלי כלבים ושכנים וילדים של שכנים. אני חשה שזכינו וזה ממש לא מובן מאליו. גם העובדה שהציפורים שנהנות מהמאפייה מושכות אליה לקוחות חדשים וניצלת מסגירה, היא חלק מתפיסתי שכולנו מחוברים- האנשים הטבע והסביבה. כשאנחנו פועלים בטוב אחד כלפי השני, אנחנו נהנים מהטוב הזה גם. ההשראה לכתיבת המאפייה של הציפורים באה ללא ספק מבני האהוב יואב. יואב לומד בביה"ס לטבע ומאז ומתמיד הוא מאד מחובר לחיות ולטבע. למרות שאנחנו מתגוררים בבניין דירות תל אביבי בקומה 3, בפינת הגז הכנו לו ולאחיו פינת חי וגדלנו שם עשרות ארנבות, ציפורים ותוכים, צב, אוגרים ותרנגולות. פעם אפילו נאלצנו לרדוף אחרי תרנגול שברח מפינת החי לרחוב סמוך ובעזרתה של אישה פיליפינית נחמדה הצלחנו לתפוס אותה חזרה. בפעם אחרת הסתנן ארנב לגינתה של שכנה וכרסם שם לטענתה את כל הצמחים, והייתה גם פעם שתרנגול העיר את השכנים בשעה 5 בבוקר ונאלצנו להחזירו לחנות. פעם אחת בעת חופשה משפחתית, יואב פורר לחם ישן לציפור אחת שנחתה במרפסת של הבקתה שהיינו בה. התמונה הזאת נחרטה בי ולמעשה היא זו שהציתה בתוכי את האש וגרמה לי להתחיל לכתוב את "המאפייה של הציפורים". אני מרגישה בכלל שאני אסירת תודה לבני מאחר והוא זה שלימד אותי להתבונן בסביבה בה אני חיה ובאמת לראות את מה שנמצא שם - כמו עצים צמחים וציפורים. יואב באמת התברך בעיניים שרואות ובזכותו גם אני רואה יותר, וכפי שמוכיח הסיפור, כשבאמת מתבוננים ונוכחים, רואים באמת דברים שנסתרים מאחרים וניסים מתרחשים. (לא סתם זו ההקדשה שאני נוהגת לכתוב לילדים על הספר). מאחורי הסיפור הסרטון "ראיון בתוכנית "לגדול איתם ראיון בתוכנית "לגדול איתם" עם המנחה אפרת שושני שעת סיפור מהותית תמי מקריאה את הסיפור הקראה "מנגנים סיפורים" מקריא: השחקן עמית בר-עם מוסיקה: דניאל ספיר השחקן עמית בר-עם והמוסיקאי דניאל ספיר משתפים פעולה במסגרת פרוייקט "מספרים סיפורים" של תיאטרון רעיון מנגנים סיפורים The Jerusalem Post lite 15-21 March 2017 המאפיה של הציפורים by Tammy Brown Elkeles (Matar) — The gorgeous illustrations in this book by Shira Korach make it even more yummy than the story in it already is. It tells the story of a family that has a bakery. This bakery makes everyone happy, till even the birds hear about it and start showing up to get some delicious crumbs. A feelgood book the whole family will love. (Ages 5 and up). Shai Rudin Posted: February 7, 2017 Tammy Brown Elkeles's new book, The Birds' Bakery, tackles head-on the sensitive issue of a child's financial situation in a sensible and exceptional manner. The story follows Yoav, the son of Simha the baker and his wife Fanny, who run a bakery and a café. Yoav is involved in the bakery's life cycle; every day when he comes home from kindergarten, he goes to the bakery to help with different tasks. He even brings his friend Naama a heart jam cookie every morning. Rather than take us back to the days of Oliver Twist, the depiction of a child at his parents' workplace, lending them a hand, establishes the child in the parents' occupational environment, suggesting he may follow in their footsteps. תמר פרלשטיין סיפור נוגע ללב על מאפיה משפחתית אהובה שעומדת להיסגר וברגע האחרון משהו משתנה. את ההתמודדות עם הדאגה, האכזבה והפתרון הבלתי צפוי אנחנו חווים יחד עם יואב והוריו, ברגישות והומור ועם המון אהבה. ספר מומלץ לכל התמודדות פשוטה או מורכבת, בליווי איורים מופלאים של שירה קורח. בית הספר לטבע סביבה וחברה תל אביב 27 במרץ, 2017 הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה למפגש עם תלמידי כיתות א' ו - ב' של ביה"ס לטבע סביבה וחברה, בו הציגה את ספרה "מאפיה של ציפורים", סיפור על תקווה, אהבה לטבע ולבעלי חיים המסופר דרך חיי היומיום של משפחה שהיא בעליה של מאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור בן המשפחה יואב ונעמה - חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת הציפורים. המפגש היה מרגש, נושא הספר מאוד עניין את ילדי טבע וחיבר אותם לסיפור. תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הרבה הומור ורגש, והילדים היו קשובים ומרותקים. רעיה פרנקוביץ', ספרנית. דפנה ברעם, מנהלת ביה"ס. שמחה לוי בית ספר אילות בגני תקווה סל תרבות ארצי מגיע לכולם, לא עוצר בסגר וגם לא במחסום. בימים לא ברורים ומציאות לא יציבה בין זום חשבון לזום שפה התעוררו היום ילדי כיתה ב' של בית ספר אילות בגני תקווה לבוקר אחר בוקר שונה. התעוררו לבוקר מיוחד, בוקר של מפגש עם הסופרת תמי בראון אלקלס - "המאפיה של הציפורים". הילדים ישבו מסוקרנים ומרותקים לפעילות. כל הכבוד לעוסקים במלאכה ולעומד בראשם רן שפירא שלא עוצרים בסגר ולא במחסום ודואגים להעשיר את הילדים גם בתקופה הלא פשוטה הזאת. המלצה בדף Mi.Kore באינסטגרם המאפייה של הציפורים כתבה תמי בראון אלקלס, איירה שירה קורח. המאפייה השכונתית, מנוהלת על ידי הוריו של יואב. בַּבּוֹקֶר, כְּשֶׁיּוֹאָב מַגִּיעַ לַגַּן, הַיְּלָדִים מִתְקַבְּצִים סְבִיבוֹ וּמְרַחְרְחִים. ״הַיּוֹם יֵשׁ לְךָ רֵיחַ שֶׁל לִימוֹן,״ אוֹמֵר בּוֹעַז. ״כִּי אַבָּא שֶׁלִּי הֵכִין בַּבּקֶֹר טַרְט לִימוֹן,״ צוֹחֵק יוֹאָב. --- הסיפור מגולל את חוויותיו של יואב במאפייה המשפחתית, איך הוא עוזר להכין בצק, מביא עוגיות לחברה מהגן ואפילו קצת מציק ללקוחות... במקביל מתרחש סיפורם של ההורים המנסים להתמודד עם מציאות קשה, לקוחותיהם הקבועים כבר לא מגיעים, ויואב שם לב לשינוי באווירה. כשההורים כבר כמעט הרימו ידיים, החלו לפקוד את המאפייה לקוחות חדשים ומפתיעים - מגוון ציפורים ססגוניות, מכל המינים והזנים. יואב, מכבד אותם בכל הטוב של המאפייה והן חוזרות אליה בכל יום בשעה הקבועה. הנדיבות משתלמת והאורחים בעלי המקור מושכים את תשומת לבם של עוברי האורח וכך המאפיה מתמלאת שוב בלקוחות חדשים ומרוצים. סיפורה של תמי בראון אלקלס, עוסק בנושא לא שגרתי בספרות הילדים - החשיפה של ילד לקשיים היומיומיים של הוריו. נושא מורכב זה מונגש בצורה חכמה ועדינה, את מה שלא נאמר במפורש בסיפור, משלימים איוריה הנפלאים של שירה קורח. מאד אהבתי את סוף הסיפור: גם כשהכל נראה אבוד - קצת יצירתיות והרבה נדיבות יכולים לייצר תקווה ולהוציא לדרך חדשה. מתאים מגיל 4 וראשית קריאה, הוצאת מטר שרית פלד המלצה "המאפייה של הציפורים" מתוך "ספרי ילדים – השראה וחיבור לייעוד" ​ דמיינו לעצמכם, מאפייה שוקקת חיים, מלאה בכל טוב, פעילות מבוקר עד ערב עם ניחוח פריזאי ושרות עילאי של משפחה אחת מקסימה, המפיצה ריח של אפייה בכל השכונה. זו בדיוק ההתחלה של ספר בשם, "המאפיה של הציפורים", אשר נכתב על ידי תמי בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles בעדינות מרהיבה, בפשטות קסומה, במלים מצופות באהבה ומתיקות, המוגשות כמאפים על מגש החיים, עושות את דרכן בפיתולי עלילה מרגשת, המכילה את סודות היקום וההבנה לליבו ולתשוקתו של ילד. האיורים המרהיבים והמדויקים של שירה קרח, Shira Korach Art "אוחזים" בחדרי הלב ולא מרפים והקורא הצעיר צולל בדמיונו, אל תוך עלילה מעוטרת בקווים וצבעים בלתי נשכחים. על מה הסיפור? מאפיה אחת מעולה, בעיר אחת קטנה, מייצרת בהכנה ביתית, לחמים, עוגיות ועוגות לכל השכונה. הבעלים של המאפייה הם שמחה האופה, פאני אשתו וילדם יואב בן ה-6 , המקיימים משפחתיות אוהבת ומגוננת בתוך עננה של קמח. יום אחד, הלקוחות הקבועים מפסיקים להגיע והמאפיה עומדת לפני סגירה. בעלי המאפיה חרדים לגורל פרנסתם ואהבתם לעולם המתוקים ואינם מוצאים פתרון. בעוד, ילדם הצעיר, מוטרד כמוהם מהמחסור הכלכלי המאיים "מה יהיה, עוד מעט הכסף יגמר, ולא נוכל לקנות מצרכים", הוא עושה מעשה בלתי מודע ומשנה את רוע הגזרה! יואב הילד, מניע במקביל שני חוטים ב"מריונטת החיים". האחד, חוט היחסים, המקשר בינו לבין הוריו והשני, חוט החשמל שעליו עומדות ציפורים ומחכות לפירורים של קיום החיים. מבטו של הילד העומד למטה נפגש עם מבטן של הציפורים מלמעלה, קורא להן לטעום מפירורי העוגות והעוגיות שנשארו, לפני סגירת המקום, ואז מתחולל סנכרון של תשומת לב ואהבה, המוביל למעגליות של שפע ונתינה ואף הצלת המקום... הכיצד? חובה קריאה! הילד יואב, הוא ללא ספק היורש האולטימטיבי של הוריו בכל מה שקשור לרוח הלחימה של המקום לשגשג ולפרוח. עצם הטעימה שלו מכל דבר שאביו מכין, העזרה שלו בעבודת הבצק והמיתוג שלו בגן בקרב החברים, כמי שנושא עימו ריחות של מאפיה פעילה, מעוררים את הנתינה, ההגשמה והשפע. ספר ילדים זה אוצר בתוכו עולם שלם של אהבה, חלומות ותקוות, מתיקות ועדינות, חיים של מטה ומעלה המתמזגים לכדי יצירתיות פורה ומנצחת כל מחסור! בתמונות, העוגות הטעימות ביותר שטעמתי, במאפיה אחת בלתי נשכחת. המאפיה של הציפורים/תמי בראון אלקלס, איורים : שירה קרח, הוצאה לאור מטר הוצאת מטר , 2016 , גילאי 5 ומעלה. בסוף הספר מצורף מתכון מפתיע ומדהים! קריאה מהנה באהבה שרית בית הספר הממלכתי בלפור תל אביב ברצוננו להודות לך בשם התלמידים והצוות, על המפגשים הספרותיים שקיימת בבית ספרנו. התלמידים והתלמידות גילו עניין רב ושאלו שאלות אודות תהליך הכתיבה. ואת, השבת עליהן בנועם ובשפה קולחת ובהירה. השאלות והתשובות נסובו סביב מגוון נושאים, החל במניעים לכתיבתך, נושאי הכתיבה שלך, תהליך יצירת הדמויות, האיורים וכלה במהלכים הרבים הדרושים לביצוע עד להוצאת ספר לאור. המפגשים העשירו והרחיבו את דעתם וידיעותיהם של התלמידים בנושא כתיבת ספרים. בתודה ובברכה רונית טיברין, ספרנית. ששי בוסי, רכז שפה. סטימצקי סניף בזל ... הרגשתי שאני חייבת לכתוב לך כמה הספר מלבב ושנון, אני כרגע בסניף בזל ומאז שפתחנו הוא הספר ילדים המוביל, שיהיה המון בהצלחה! ​ עדן, סטימצקי, סניף קניון רמת אביב נשיונל גיאוגרפיק קידס לאבא של יואב יש מאפייה, שהיא לב השכונה. כולם קונים בה מאפים טעימים. כשיואב מגלה שהמאפייה בסכנת סגירה, הוא מחליט להציל אותה בעזרת רעיון מקורי. איפה: בספריות ובחנויות הספרים. מרמלדה בלוג זה תמיד עצוב לראות חנות וותיקה שנסגרת. מקום שנחשב ל"מוסד" תרבותי, ללב השכונה, כמו בית הקפה השכונתי, המכולת, שהופכים לחלק מהנוף האורבאני. כמו קפה 'תמר'האגדי למשל, שנסגר לפני זמן מה והעציב את כל מי שהכיר אותו בימיו הטובים. בסיפור זה, המזכיר מאד שכונה תל-אביבית טיפוסית, עפ"י האיורים הנהדרים, כמו השכנה על וספה ורודה, המזרקה (אולי זו של אגם, שלאחרונה גם היא הועברה מכיכר דיזנגוף), עומדת להיסגר מאפיה, שנתקלת בקשיים כלכליים. הלקוחות ממעטים משום מה לפקוד אותה עד כדי כך שההורים של יואב, הבן של האופה, מחליטים בצער רב לסגור אותה. יואב, שמגיע לגן בכל פעם עם ריח מאפה אחר, פעם ריח שטרודל ופעם טארט לימון, מתחיל להאכיל ציפור בפירורי קמח ועוגה, כי אין כבר מה לעשות עם הקמח ואוטוטו סוגרים. לאט לאט "השמועה" מגיעה ל"ציבור" הציפורים הרחב, שמתחיל להגיע בהמוניו, להתפנק במאפיה. ימי חסד אחרונים. זה המקום לדבר עם ילדים על קשיים כלכליים שפוקדים עסקים קטנים, לדבר ולהסביר את המונח "פשיטת רגל" , לדבר על קשיים כלכליים במשפחה, כי מי מאיתנו לא חווה את הבעייה ש"לא גומרים את החודש" וכדאי לשתף בזה את הילדים ולא לייפות את המציאות. אפשר וכדאי לדבר עם הילדים מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב. אולי הילדים יכולים לעזור... בעצה, ברעיון או פשוט במודעות שהחיים יקרים, שחוגים עולים ו"כסף לא גדל על העצים"... בקיצור, זו הזדמנות מצויינת לשתף את הילדים ולא להסתיר מפניהם קשיים כלכליים. המצב כבר ממש בכי רע ואמא של יואב רוצה להודיע לו שהם עומדים ממש לסגור את המאפיה, עד שדבר מה קורה, הציפורים מושכות צפרים לשבת בבית הקפה ולצפות בהם. מה יותר נחמד מלשבת בבית קפה במקום שוחה בטבע ולצפות בציפורים מכל מיני סוגים..? ועל הדרך גם לקבל מאפה טעים? שוב השמועה מתפשטת, הפעם בין חובבי הציפורים, עד כדי כך, שהמאפייה מתמלאת מחדש בלקוחות ואף השלט של המאפייה מוחלף בשלט חדש "המאפייה של הציפורים". סוף טוב עם מסר בצידו, כי גם בזמנים הכי גרועים לא צריך לאבד תקווה. לפעמים, בלי מתכוון, קונספט חדש של מקום , שינוי מרענן, גם בחיים עצמם, הופך את הקערה על פיה, מצמיח ומפריח מחדש, ובמקרה זה שינוי שמציל עסקים קטנים. איזשהו סוויץ' שנותן למקום מוקד או נישה המושכים קהל פוטנציאלי. יש לציין, שבסיפור זה, כמו בסיפורים מפורסמים אחרים, הילד הוא זה שמציל את המצב, הוא זה שניחן בדמיון, ביצירתיות, במקום שהמבוגרים כבר שכחו. כמו הילד שמצביע על המלך ואומר שהוא עירום ב"בגדי המלך החדשים" וכמו בסיפורי עם אחרים, שדווקא הילדים מוצאים פיתרון הגיוני כי עדיין לא אבדו את תמימותם ואת האופטימיות. המבוגרים יכולים ללמוד כי ניתן וכדאי לשמוע לילדים, לרעיונות שלהם, לקחת בחשבון את דעתם... האיורים של שירה קורח נהדרים ומוסיפים לטקסט, איורים שאינם ממוחשבים אלא איורים של פעם, המוסיפים לאווירה. תמי בראון אלקלס היא אמא לשני ילדים, יוצרת קומיקס, מחזות ותסריטים וגם מורה ליוגה. שירה קורח היא מאיירת ואנימטורית בוגרת בצלאל, וזהו ספרה החמישי. גם היא אמא לילדים. אשכול גנים לב ת"א חוות דעת והמלצה על הסיפור והפעילות בעקבות הספר: המאפייה של הציפורים מאת תמי בראון אלקלס ​ הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה להקריא את ספרה "המאפייה של הציפורים", בגן חצב אחד מתוך תשעה גנים באשכול גנים ברח' העבודה תל אביב. זהו סיפור על תקווה, אהבה ונדיבות לטבע ובעלי חיים המסופר דרך חיי היום יום של משפחה שהיא בעליה של המאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור יואב ונעמה חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת ציפורים. תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הומור ורגש, הילדים היו קשובים ומרותקים. ​ המפגש היה מרגש, נושא הספר מאד עניין את ילדי הגן. הם סיפרו על קשר שלהם עם חיות וכיצד זה תרם להם, הם גילו סקרנות כלפי הסיפור של הילד שהציל את המאפיה של הוריו מסגירה על ידי דאגתו לציפורים. הספר מכיל הרבה רבדים וערכים והעלה הזדמנות לשיחה על חשיבותה של נדיבות ועזרה הדדית בקהילה, על כך שיחסי גומלין טובים בין האדם לטבע ולסביבה מועילים לשני הצדדים, על העובדה כי ילדים יכולים להשפיע ולשנות את המציאות של חייהם, על החשיבות של לפעול מתוך מקום של הנאה ושמחה ולא ממקום של דאגה לשינוי וגם על רגש העצבות כרגש לגיטימי. ​ תמי עוררה בילדים גם סקרנות על דרך כתיבת ספר ועד להוצאתו לאור דרך עבודת העורך והמאייר. היא ענתה על שאלותיהם בסבלנות, בבהירות ובשפה קולחת. ​ לאחר ההקראה והשיחה התבצעה הפעלה בגן שהילדים שמחו להשתתף בה. הם יצרו מחימר ונוצות ציפורים וגם הכינו מתכונים לציפורים בציור בהשראת הספר. ​ נהננו ונתרמנו מאד מהמפגש, בתודה ובברכה מירי אובז'ילר, מנהלת אשכול "לב העיר" - אשכול העבודה המלצות וביקורות

bottom of page