Children's Author
Screenwriter
Playwright
15-21 March 2017
המאפיה של הציפורים
by Tammy Brown Elkeles
(Matar) —
The gorgeous illustrations in this book by Shira Korach
make it even more yummy than the story in it already is.
It tells the story of a family that has a bakery. This bakery
makes everyone happy, till even the birds hear about it
and start showing up to get some delicious crumbs. A feelgood
book the whole family will love. (Ages 5 and up).
Shai Rudin
Posted: February 7, 2017
Tammy Brown Elkeles's new book, The Birds' Bakery, tackles head-on the sensitive issue of a child's financial situation in a sensible and exceptional manner. The story follows Yoav, the son of Simha the baker and his wife Fanny, who run a bakery and a café. Yoav is involved in the bakery's life cycle; every day when he comes home from kindergarten, he goes to the bakery to help with different tasks. He even brings his friend Naama a heart jam cookie every morning. Rather than take us back to the days of Oliver Twist, the depiction of a child at his parents' workplace, lending them a hand, establishes the child in the parents' occupational environment, suggesting he may follow in their footsteps.
סיפור נוגע ללב על מאפיה משפחתית אהובה שעומדת להיסגר וברגע האחרון משהו משתנה. את ההתמודדות עם הדאגה, האכזבה והפתרון הבלתי צפוי אנחנו חווים יחד עם יואב והוריו, ברגישות והומור ועם המון אהבה. ספר מומלץ לכל התמודדות פשוטה או מורכבת, בליווי איורים מופלאים של שירה קורח.
בית הספר לטבע סביבה וחברה תל אביב
27 במרץ, 2017
הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה למפגש עם תלמידי כיתות א' ו - ב' של ביה"ס לטבע סביבה וחברה, בו הציגה את ספרה "מאפיה של ציפורים", סיפור על תקווה, אהבה לטבע ולבעלי חיים המסופר דרך חיי היומיום של משפחה שהיא בעליה של מאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור בן המשפחה יואב ונעמה - חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת הציפורים.
המפגש היה מרגש, נושא הספר מאוד עניין את ילדי טבע וחיבר אותם לסיפור. תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הרבה הומור ורגש, והילדים היו קשובים ומרותקים.
רעיה פרנקוביץ', ספרנית.
דפנה ברעם, מנהלת ביה"ס.
ברצוננו להודות לך בשם התלמידים והצוות, על המפגשים הספרותיים שקיימת בבית ספרנו. התלמידים והתלמידות גילו עניין רב ושאלו שאלות אודות תהליך הכתיבה. ואת, השבת עליהן בנועם ובשפה קולחת ובהירה. השאלות והתשובות נסובו סביב מגוון נושאים, החל במניעים לכתיבתך, נושאי הכתיבה שלך, תהליך יצירת הדמויות, האיורים וכלה במהלכים הרבים הדרושים לביצוע עד להוצאת ספר לאור.
המפגשים העשירו והרחיבו את דעתם וידיעותיהם של התלמידים בנושא כתיבת ספרים.
בתודה ובברכה
רונית טיברין, ספרנית.
ששי בוסי, רכז שפה.
סטימצקי סניף בזל
... הרגשתי שאני חייבת לכתוב לך כמה הספר מלבב ושנון, אני כרגע בסניף בזל ומאז שפתחנו הוא הספר ילדים המוביל, שיהיה המון בהצלחה!
עדן, סטימצקי, סניף קניון רמת אביב
לאבא של יואב יש מאפייה, שהיא לב
השכונה.
כולם קונים בה מאפים טעימים.
כשיואב מגלה שהמאפייה בסכנת סגירה, הוא מחליט להציל אותה בעזרת רעיון מקורי.
איפה: בספריות ובחנויות הספרים.
מרמלדה בלוג
זה תמיד עצוב לראות חנות וותיקה שנסגרת. מקום שנחשב ל"מוסד" תרבותי, ללב השכונה, כמו בית הקפה השכונתי, המכולת, שהופכים לחלק מהנוף האורבאני. כמו קפה 'תמר'האגדי למשל, שנסגר לפני זמן מה והעציב את כל מי שהכיר אותו בימיו הטובים.
בסיפור זה, המזכיר מאד שכונה תל-אביבית טיפוסית, עפ"י האיורים הנהדרים, כמו השכנה על וספה ורודה, המזרקה (אולי זו של אגם, שלאחרונה גם היא הועברה מכיכר דיזנגוף), עומדת להיסגר מאפיה, שנתקלת בקשיים כלכליים. הלקוחות ממעטים משום מה לפקוד אותה עד כדי כך שההורים של יואב, הבן של האופה, מחליטים בצער רב לסגור אותה. יואב, שמגיע לגן בכל פעם עם ריח מאפה אחר, פעם ריח שטרודל ופעם טארט לימון, מתחיל להאכיל ציפור בפירורי קמח ועוגה, כי אין כבר מה לעשות עם הקמח ואוטוטו סוגרים. לאט לאט "השמועה" מגיעה ל"ציבור" הציפורים הרחב, שמתחיל להגיע בהמוניו, להתפנק במאפיה. ימי חסד אחרונים. זה המקום לדבר עם ילדים על קשיים כלכליים שפוקדים עסקים קטנים, לדבר ולהסביר את המונח "פשיטת רגל" , לדבר על קשיים כלכליים במשפחה, כי מי מאיתנו לא חווה את הבעייה ש"לא גומרים את החודש" וכדאי לשתף בזה את הילדים ולא לייפות את המציאות. אפשר וכדאי לדבר עם הילדים מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב. אולי הילדים יכולים לעזור... בעצה, ברעיון או פשוט במודעות שהחיים יקרים, שחוגים עולים ו"כסף לא גדל על העצים"... בקיצור, זו הזדמנות מצויינת לשתף את הילדים ולא להסתיר מפניהם קשיים כלכליים.
המצב כבר ממש בכי רע ואמא של יואב רוצה להודיע לו שהם עומדים ממש לסגור את המאפיה, עד שדבר מה קורה, הציפורים מושכות צפרים לשבת בבית הקפה ולצפות בהם. מה יותר נחמד מלשבת בבית קפה במקום שוחה בטבע ולצפות בציפורים מכל מיני סוגים..? ועל הדרך גם לקבל מאפה טעים?
שוב השמועה מתפשטת, הפעם בין חובבי הציפורים, עד כדי כך, שהמאפייה מתמלאת מחדש בלקוחות ואף השלט של המאפייה מוחלף בשלט חדש "המאפייה של הציפורים".
סוף טוב עם מסר בצידו, כי גם בזמנים הכי גרועים לא צריך לאבד תקווה. לפעמים, בלי מתכוון, קונספט חדש של מקום , שינוי מרענן, גם בחיים עצמם, הופך את הקערה על פיה, מצמיח ומפריח מחדש, ובמקרה זה שינוי שמציל עסקים קטנים. איזשהו סוויץ' שנותן למקום מוקד או נישה המושכים קהל פוטנציאלי. יש לציין, שבסיפור זה, כמו בסיפורים מפורסמים אחרים, הילד הוא זה שמציל את המצב, הוא זה שניחן בדמיון, ביצירתיות, במקום שהמבוגרים כבר שכחו. כמו הילד שמצביע על המלך ואומר שהוא עירום ב"בגדי המלך החדשים" וכמו בסיפורי עם אחרים, שדווקא הילדים מוצאים פיתרון הגיוני כי עדיין לא אבדו את תמימותם ואת האופטימיות. המבוגרים יכולים ללמוד כי ניתן וכדאי לשמוע לילדים, לרעיונות שלהם, לקחת בחשבון את דעתם...
האיורים של שירה קורח נהדרים ומוסיפים לטקסט, איורים שאינם ממוחשבים אלא איורים של פעם, המוסיפים לאווירה.
תמי בראון אלקלס היא אמא לשני ילדים, יוצרת קומיקס, מחזות ותסריטים וגם מורה ליוגה.
שירה קורח היא מאיירת ואנימטורית בוגרת בצלאל, וזהו ספרה החמישי. גם היא אמא לילדים.
המאפייה של הציפורים כתבה תמי בראון אלקלס, איירה שירה קורח.
המאפייה השכונתית, מנוהלת על ידי הוריו של יואב.
בַּבּוֹקֶר, כְּשֶׁיּוֹאָב מַגִּיעַ לַגַּן, הַיְּלָדִים מִתְקַבְּצִים סְבִיבוֹ וּמְרַחְרְחִים.
״הַיּוֹם יֵשׁ לְךָ רֵיחַ שֶׁל לִימוֹן,״ אוֹמֵר בּוֹעַז.
״כִּי אַבָּא שֶׁלִּי הֵכִין בַּבּקֶֹר טַרְט לִימוֹן,״ צוֹחֵק יוֹאָב.
---
הסיפור מגולל את חוויותיו של יואב במאפייה המשפחתית, איך הוא עוזר להכין בצק, מביא עוגיות לחברה מהגן ואפילו קצת מציק ללקוחות... במקביל מתרחש סיפורם של ההורים המנסים להתמודד עם מציאות קשה, לקוחותיהם הקבועים כבר לא מגיעים, ויואב שם לב לשינוי באווירה. כשההורים כבר כמעט הרימו ידיים, החלו לפקוד את המאפייה לקוחות חדשים ומפתיעים - מגוון ציפורים ססגוניות, מכל המינים והזנים. יואב, מכבד אותם בכל הטוב של המאפייה והן חוזרות אליה בכל יום בשעה הקבועה. הנדיבות משתלמת והאורחים בעלי המקור מושכים את תשומת לבם של עוברי האורח וכך המאפיה מתמלאת שוב בלקוחות חדשים ומרוצים.
סיפורה של תמי בראון אלקלס, עוסק בנושא לא שגרתי בספרות הילדים - החשיפה של ילד לקשיים היומיומיים של הוריו. נושא מורכב זה מונגש בצורה חכמה ועדינה, את מה שלא נאמר במפורש בסיפור, משלימים איוריה הנפלאים של שירה קורח. מאד אהבתי את סוף הסיפור: גם כשהכל נראה אבוד - קצת יצירתיות והרבה נדיבות יכולים לייצר תקווה ולהוציא לדרך חדשה.
מתאים מגיל 4 וראשית קריאה, הוצאת מטר
המלצה "המאפייה של הציפורים"
מתוך "ספרי ילדים – השראה וחיבור לייעוד"
דמיינו לעצמכם, מאפייה שוקקת חיים, מלאה בכל טוב, פעילות מבוקר עד ערב עם ניחוח פריזאי ושרות עילאי של משפחה אחת מקסימה, המפיצה ריח של אפייה בכל השכונה.
זו בדיוק ההתחלה של ספר בשם, "המאפיה של הציפורים", אשר נכתב על ידי תמי בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles בעדינות מרהיבה, בפשטות קסומה, במלים מצופות באהבה ומתיקות, המוגשות כמאפים על מגש החיים, עושות את דרכן בפיתולי עלילה מרגשת, המכילה את סודות היקום וההבנה לליבו ולתשוקתו של ילד.
האיורים המרהיבים והמדויקים של שירה קרח, Shira Korach Art "אוחזים" בחדרי הלב ולא מרפים והקורא הצעיר צולל בדמיונו, אל תוך עלילה מעוטרת בקווים וצבעים בלתי נשכחים.
על מה הסיפור?
מאפיה אחת מעולה, בעיר אחת קטנה, מייצרת בהכנה ביתית, לחמים, עוגיות ועוגות לכל השכונה. הבעלים של המאפייה הם שמחה האופה, פאני אשתו וילדם יואב בן ה-6 , המקיימים משפחתיות אוהבת ומגוננת בתוך עננה של קמח.
יום אחד, הלקוחות הקבועים מפסיקים להגיע והמאפיה עומדת לפני סגירה. בעלי המאפיה חרדים לגורל פרנסתם ואהבתם לעולם המתוקים ואינם מוצאים פתרון. בעוד, ילדם הצעיר, מוטרד כמוהם מהמחסור הכלכלי המאיים "מה יהיה, עוד מעט הכסף יגמר, ולא נוכל לקנות מצרכים", הוא עושה מעשה בלתי מודע ומשנה את רוע הגזרה!
יואב הילד, מניע במקביל שני חוטים ב"מריונטת החיים". האחד, חוט היחסים, המקשר בינו לבין הוריו והשני, חוט החשמל שעליו עומדות ציפורים ומחכות לפירורים של קיום החיים.
מבטו של הילד העומד למטה נפגש עם מבטן של הציפורים מלמעלה, קורא להן לטעום מפירורי העוגות והעוגיות שנשארו, לפני סגירת המקום, ואז מתחולל סנכרון של תשומת לב ואהבה, המוביל למעגליות של שפע ונתינה ואף הצלת המקום... הכיצד? חובה קריאה!
הילד יואב, הוא ללא ספק היורש האולטימטיבי של הוריו בכל מה שקשור לרוח הלחימה של המקום לשגשג ולפרוח. עצם הטעימה שלו מכל דבר שאביו מכין, העזרה שלו בעבודת הבצק והמיתוג שלו בגן בקרב החברים, כמי שנושא עימו ריחות של מאפיה פעילה, מעוררים את הנתינה, ההגשמה והשפע.
ספר ילדים זה אוצר בתוכו עולם שלם של אהבה, חלומות ותקוות, מתיקות ועדינות, חיים של מטה ומעלה המתמזגים לכדי יצירתיות פורה ומנצחת כל מחסור!
בתמונות, העוגות הטעימות ביותר שטעמתי, במאפיה אחת בלתי נשכחת.
המאפיה של הציפורים/תמי בראון אלקלס, איורים : שירה קרח, הוצאה לאור מטר הוצאת מטר, 2016 , גילאי 5 ומעלה. בסוף הספר מצורף מתכון מפתיע ומדהים!
קריאה מהנה
באהבה שרית
חוות דעת והמלצה על הסיפור והפעילות בעקבות הספר: המאפייה של הציפורים מאת תמי בראון אלקלס
הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה להקריא את ספרה "המאפייה של הציפורים", בגן חצב אחד מתוך תשעה גנים באשכול גנים ברח' העבודה תל אביב.
זהו סיפור על תקווה, אהבה ונדיבות לטבע ובעלי חיים המסופר דרך חיי היום יום של משפחה שהיא בעליה של המאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור יואב ונעמה חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת ציפורים.
תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הומור ורגש, הילדים היו קשובים ומרותקים.
המפגש היה מרגש, נושא הספר מאד עניין את ילדי הגן. הם סיפרו על קשר שלהם עם חיות וכיצד זה תרם להם, הם גילו סקרנות כלפי הסיפור של הילד שהציל את המאפיה של הוריו מסגירה על ידי דאגתו לציפורים. הספר מכיל הרבה רבדים וערכים והעלה הזדמנות לשיחה על חשיבותה של נדיבות ועזרה הדדית בקהילה, על כך שיחסי גומלין טובים בין האדם לטבע ולסביבה מועילים לשני הצדדים, על העובדה כי ילדים יכולים להשפיע ולשנות את המציאות של חייהם, על החשיבות של לפעול מתוך מקום של הנאה ושמחה ולא ממקום של דאגה לשינוי וגם על רגש העצבות כרגש לגיטימי.
תמי עוררה בילדים גם סקרנות על דרך כתיבת ספר ועד להוצאתו לאור דרך עבודת העורך והמאייר. היא ענתה על שאלותיהם בסבלנות, בבהירות ובשפה קולחת.
לאחר ההקראה והשיחה התבצעה הפעלה בגן שהילדים שמחו להשתתף בה. הם יצרו מחימר ונוצות ציפורים וגם הכינו מתכונים לציפורים בציור בהשראת הספר.
נהננו ונתרמנו מאד מהמפגש,
בתודה ובברכה
מירי אובז'ילר, מנהלת אשכול "לב העיר" - אשכול העבודה
בית ספר אילות בגני תקווה
סל תרבות ארצי מגיע לכולם, לא עוצר בסגר וגם לא במחסום.
בימים לא ברורים ומציאות לא יציבה בין זום חשבון לזום שפה התעוררו היום ילדי כיתה ב' של בית ספר אילות בגני תקווה לבוקר אחר בוקר שונה.
התעוררו לבוקר מיוחד, בוקר של מפגש עם הסופרת תמי בראון אלקלס - "המאפיה של הציפורים".
הילדים ישבו מסוקרנים ומרותקים לפעילות.
כל הכבוד לעוסקים במלאכה ולעומד בראשם רן שפירא שלא עוצרים בסגר ולא במחסום ודואגים להעשיר את הילדים גם בתקופה הלא פשוטה הזאת.
ממלכת שטות וממלכת רצינות:
הכי אהבתי את סוף הסיפור שתושטות ורצינלוק הפכו לחברים טובים, ונפגשו.
ונפגשו ללמוד אחד בממלכה של השני ונהנו משני העולמות. הכי אהבתי שתושטות עמדה על הראש ועשתה שטויות והכי אהבתי ברצינלוק שאפילו שהוא לא אמור היה לעשות שטויות בממלכה אז הוא כן עשה.
ואני חושב שהכי כדאי להיות קצת רציני וקצת שטותי.
מאוד אהבתי את הסיפור הזה.
המלצה בקבוצת הפייסבוק "המלצות אמיתיות על ספרים"
ממלכת שטות וממלכת רצינות / תמר בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles
הנסיך רצינלוק בן ה-5 גר בממלכת רצינות. הוא קם כל יום בדיוק ב8, יש לו סדר יום מאורגן להפליא, הוא לומד מדי יום עם אמו המלכה ויודע לאכול בנימוס. אבל הנסיך רצינלוק חולם להיות רב חובל, ויום אחד כשהוא מגיע במקרה לסירה נטושה - הוא מפליג בה ומגיע לממלכת שטות. בממלכת שטות הוא פוגש את הנסיכה תושטות וביחד הם קופצים, מדלגים, מדגדגים, ואוכלים עוגות עם הידיים. המפגש בין הנסיך הרציני לנסיכה השטותניקית מוליד איזון יפה של רצינות וידע מול שטות וצחוק, ומדגיש כמה שניהם חשובים.
הספר בן 40+ עמודים, כאשר כל כפולת עמודים מכילה עמוד אחד של טקסט ועמוד אחד של איור יפהפה של המאייר שחר קובר Shahar Kober Illustration .
בספר יש לא מעט טקסט - בסה"כ כ-20 עמודים די מלאים (ומנוקדים כמובן), כך שהוא לא מתאים לגיל מאד צעיר אלא לגיל שיש קצת יותר סבלנות.
קיבלתי את הספר לסקירה ומיד תרמתי את ילדי לניסוי: הספר נוסה בהצלחה על בן ה4.5 שלי, שנזקק למעט תיווך כדי לעקוב אחרי העלילה אבל מאד נהנה מהספר (במיוחד מהדגדוגים ומהכוכבים). גם בן הכמעט-8 שצוטט לסיפור מהצד נהנה ואמר שזה ספר כיפי.
הספר יצא בהוצאת מטר והוא הספר השני של הסופרת.
