כתבה ב"לאישה" במדור "ילדים ומשפחה"
מאת: לילך ענבר
תאריך: 07.09.2020
כתב עת הפנקס
פרוייקט כתיבת טקסט בהשראת איור
כתיבת טקסט (שיר או סיפור) בהשראת איור של נטלי וקסמן-שנקר
הבית של יערה- נכתב כחלק מפרויקט איור תחילה, והפעם על פי איורה המקסים של נטלי וקסמן שנקר. הפעם, בחרתי לשים את הילדה בסיפור, יערה (למרות שמה) בעולם עתידני עם רמז לאיזו קטסטרופה שהתרחשה בעבר והותירה את עולמה ללא עצים, שטחים ירוקים וציפורים, סוג של נבואה עתידית קיצונית שהתרחשה בעולמנו עקב יחסו המזלזל של האדם בטבע. מפגש עם איש תמוה ומוזר עם נעלים מכוסות בבוץ , המוכר ציור בו נחשפת הגיבורה לראשונה לאותו עולם אבוד, בו גדלים עצים ויש ציפורים והאנשים עוסקים בעבודת אדמה ומתגוררים בבתים שאינם מגדלים והשמיים אינם אפורים, כל אלו מותירים ביערה רושם עז והיא מנכיחה את העולם הזה בתוכה כשהיא מציירת אותו וקוראת לו הבית של יערה. רישום שמזכיר לה ואולי לכולנו, שהעולם הזה לא נאבד לגמרי ואולי יש תקווה שניתן יהיה להצילו חזרה.
כתיבת טקסט (שיר או סיפור) בהשראת איור של שחר קובר
האיש העצוב והציפורים- הוא קצת הומאז' לאיש העצוב, הדמות האהובה עלי מהמאפייה של הציפורים. ההזדמנות נתנה לי כשהפנקס בחר בתקופת הקורונה לתת במה לסיפורים קצרים שנכתבו בעקבות איורים נפלאים של מאיירים נבחרים. האיור הראשון היה האיור הנפלא של שחר קובר.
זהו בעצם סוג של המשך למאפייה של הציפורים, לאחר שניצלה מסגירה בזכות הציפורים. האיש עצוב הצליח להפיג את בדידותו ולזכות באהבה מדי כמה מהיצורים המעופפים, אלא שהם כלואים אצלו בכלוב, אמנם כלוב של זהב, אך עדין כלוב. בעקבות חלום בו הוא זוכה להתעופף בטבע ביחד עם הציפור האהובה עליו, הוא מבין סוף סוף בצער רב ולמרות המחיר שהוא משלם, כי עליו לשחרר את הציפורים לטבע חזרה כי שם באמת מקומן.