המלצות על הספר ראיון עם תמר בראון אלקלס לרכישה הלהקה שלי מאת: תמר בראון אלקלס איורים: רותם טפלו לחבר בין התווים – ראיון עם תמר בראון אלקלס על “הלהקה שלי”. מתוך: "הפנקס" תמר בראון אלקלס היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ומחזאית, שכתבה את הספרים “המאפייה של הציפורים” (הוצאת “מטר”, 2016) ו”ממלכת שטות וממלכת רצינות” (הוצאת “מטר”, 2020). לרגל שבוע הספר ראיינו את היוצרת על ספרה החדש, “הלהקה שלי”, ושוחחנו עמה על החשיבות בהרמוניה, על מחשבותיה על עולם הספרות המקומי ועוד. ​ שלום תמר, ספרך החדש “הלהקה שלי” עוסקת בילדה שמחליטה להקים להקה לאחר שהיא נחשפת לכך שאמה היתה חברה בלהקה בצעירותה, אך מגלה שכדי להצליח בכך צריך לשתף פעולה עם ילדים אחרים וליצור למעשה הרמוניה, שאינה רק מוזיקלית אלא גם אנושית. מדוע עניין אותך לכתוב דווקא את הסיפור הזה? האם הוא משקף עבורך מצב שכיח בקרב ילדים, שהקמת להקה מוזיקלית הוא מטאפורה עבורו? קרא/י עוד ראיון עם תמר המלצות המלצות מתוך עולם הספרים של רז הלהקה שלי // תמר בראון אלקלס הוצאת מטר, 2022 "הלהקה שלי" הוא אחד מספרי הילדים המקסימים שיצא לנו לקרוא כמשפחה וההוכחה טמונה במספר הפעמים שכבר קראנו אותו! כשבילי המתוקה מגלה תמונות של אמה בצעירותה, בהן האמא מתופפת על תופים בלהקה, היא מקבלת השראה ומחליטה להקים להקה משלה בגן. כל ילד מייצר לעצמו כלי נגינה, כשבילי עצמה כמובן אחראית על התופים (כמו אמא). כשבילי הופכת לשתלטנית ומצווה על חברי הלהקה מה ואיך לנגן, היא מנושלת מהלהקה שהיא הקימה. היות ומדובר בספר ילדים חיובי ושמח, תוכלו לנחש שלבסוף בילי מבינה שעדיף ביחד מלבד, אבל המסר עובר בצורה חיננית ולא דידקטית. הציורים של רותם טפלו עשירים, מלאים בפרטים ומגוונים. כיף לראות איך לאורך הספר השיער של בילי הולך ומתפזר במקביל לתהליך בו היא משתחררת ונפתחת. אהבתי גם את העובדה שאמא של בילי אינה דמות רקע שטוחה, אלא דמות מעניינת עם סיפור משלה שמושלם דרך הציורים - חליפת העסקים המעידה על קריירה לצד אימהות ואלבום התמונות המציג את חייה לפני הקמת המשפחה. שאלתי את תמר על מקורות ההשראה לספרה, ולדבריה "השתתפתי בסדנת יוגה של הרמוני סלייטר, בה היא ספרה על בנה שחזר יום אחד בוכה מהגן, לאחר שהועף מהלהקה (בכאילו כמובן) שהוא עצמו הקים. ישר זה קסם לי. כל כך הרבה להקות התפרקו בגלל מאבקים של אגו. הייתה פה הזדמנות לקחת את זה לעולם של ילדים שמתנסים תוך כדי משחק, לומדים את הגבולות של משחק בתוך קבוצה, איפה עובר הגבול הזה בין מנהיגות ויזמות מצד אחד לבין דורסנות וחוסר סבלנות ונתינת כבוד לילדים האחרים שמשתתפים במשחק. ילדים כל כך מכירים את הסיטואציה הזו בגן באופן יום יומי. אני אוהבת את השימוש במוסיקה כמטאפורה למרכיב שמייצר את ההרמוניה הנדרשת בקבוצה. בנוסף, יש בספר את ההעברה הבין דורית שאני אוהבת בין האימא לבת, והעובדה שהבת היא זו שמחזירה את האימא לחלומה הישן. יש פה אמירה שזה אף פעם לא מאוחר להגשים חלומות!" מומלץ בחום. המלצה מאת ליאורה רנרט ספר הילדים המקסים הזה ״הלהקה שלי״ מאת הסופרת : תמר בראון אלקלס הוא השלישי שלה. בהוצאת מטר. ספר קסום שיש בו מוסר השכל חשוב כאשר בילי הציעה להקים להקת נגנים ולשיר. היא לקחה את הפיקוד והילדים סירבו לשתף אתה פעולה ועליה להבין שלא מספיק רק במה וכמה כלים. כשבילי מוצאת תמונות ישנות של אמא מימיה הלהקה היא רוצה גם להקים להקה כזו ומספרת לכמה ילדים ורוצה לפעול בעצמה לקחת שליטה על הכל, אך הילדים מסרבים. והיא צריכה להתמודד עם הסירוב עד שמבינה שפעלה לא נכון והסוף מחכה לקוראים . האיורים על ידי רותם טפלו, מרהיבים בצבעים חיוביים פשוט תענוג. ממליצה לקרוא בחום. הנכדים שלי מאוד אהבו פורסם בבלוג "בחירות נכונות - הבלוג של ריקי ברוך הלהקה שלי -מאת: תמר בראון אלקלס כשהייתי ילדה ונערה צעירה במושב הייתי סולנית במקהלה וחלמתי שאגדל להיות חלק מלהקה אמיתית שמנגנת ושרה בו זמנית. אך השנים חלפו התבגרתי והבחירות שלי השתנו למרות שעד היום בגילי המתקדם ובעצם היותי לסבתא לנכדים עדיין חולמת אני להיות זמרת בלהקה השבוע הגיע לידי ספר מקסים שכתבה תמר בראון אלקלס הספר "הלהקה שלי". התיישבתי עם תומס נכדי הבכור וקראנו ביחד את הסיפור. כשבילי מוצאת תמונות ישנות של אמא מימיה בלהקה, היא נסחפת בחלומות על מוזיקה וקצב, אורות וקהל. אבל כשהיא מנסה לנגן עם חבריה, מגלה בילי שכדי להקים להקה יש צורך בהרבה יותר מבמה וכמה כלים. בניסיונות להגיע לשיתוף פעולה והסכמה בעבודת הצוות ההכרחית בלהקה מגלה בילי, ואיתה חבריה, כי דרך הנגינה יחד ולחוד עולות שאלות של ביטוי עצמי מול שתוף פעולה, והתגברות על צלילים צורמים בניסיון להגיע להרמוניה. ​ הסיפור מרגש, כתוב נפלא, מנוקד ומאויר להפליא הודות לכשרונה של רותם טפלו המאיירת. תומס ואני קראנו ובמקביל שוחחנו על האינטראקציה בין הילדים, ניסיתי לשמוע מתומס מה קורה כאשר הוא בעצמו נתקל באירועים דומים עם חבריו בגן. הספר הנפלא זימן לנו זמן איכות ושיחה פורייה. ​ תמר בראון אלקלס היא סופרת ילדים, מחזאית ותסריטאית. ספרה הראשון, המאפיה של הצפורים, התקבל לסל תרבות ארצי, עובד לתסכית בתאטרון "רעיון", ובימים אלו מעובד להצגה בתאטרון "אלעד". ספרה השני, ממלכת שטות וממלכת רצינות, התקבל למצעד הספרים של משרד החינוך לכתות א'-ג' ואף זכה במקום השני בקטגורית נבחרי הילדים. הלהקה שלי הוא ספרה השלישי. רותם טפלו היא מאירת בוגרת שנקר, הפועלת בארץ ובעולם. הלהקה שלי הוא ספרה הארבעה-עשר. ​ "הלהקה שלי" מאת תמר בראון אלקלס, מאירת: רותם טפלו, עורכת: מור דבורקין פוגלמן 32 עמודים, מטר הוצאה לאור פורסם בדף הפייסבוק "מועדון קריאה לאוהבי ספרים" על ידי כרמית בר-גיל הלהקה שלי מאת: תמר בראון אלקלס הוצאת מטר איורים: רותם טפלו ספר ילדים מקסים שמעלה שאלות של מנהיגות, שיתוף פעולה ועבודת צוות באמצעות סיפור על הקמת להקה. הספר מלווה איורים צבעוניים יפהפיים. יום אחד בילי מצאה תמונות ישנות של אמה מתופפת בתופים כשלידה עוד נגנים. אמה סיפרה לה שבצעירותה, היא הייתה חברה בלהקה והם ניגנו, שרו והופיעו לפני קהל. בילי חלמה על הקמת להקה וכשהגיעה לגן קראה לילדים להצטרף אליה. הם מצאו סירים ישנים ובילי חילקה תפקידים. הילדים כעסו שרק בילי מחליטה הכל ואומרת להם מה לעשות והחליטו שהם יכולים גם בלעדיה. בילי בכתה וניסתה להקים לבדה להקה חדשה אך ללא הצלחה. בילי שמעה מרחוק את הלהקה שרה וראתה שהם מאד נהנים, היא התקרבה, נתנה להם מחמאות ואז זואי קראה לה להצטרף והם שרו ביחד בפני ילדי הגן. בילי למדה להקשיב לחבריה, לפרגן, לשתף פעולה וראתה שביחד הרבה יותר כיף. ממליצה בחום! פורסם בבלוג "ספרות ותרבות" בילי מצאה קופסה ישנה ובה תמונות של אמה מופיעה יחד עם להקה במהלך משחק מחבואים. בלילה היא חלמה שהיא עצמה מופיעה על במה ביחד עם להקה משלה. כשהגיעה לגן בבוקר למחרת היה לה רעיון: היא תקים להקה משלה וממש כמו אמא שלה, תהיה המתופפת שלה. אבל רעיונות לחוד ומציאות לחוד, בהתחלה עוד ילדים רצו להיות בלהקה ובילי חילקה להם תפקידים וגם רצתה לבחור את השירים שישירו וינגנו, אבל הילדים האחרים לא הסכימו ולא רצו שהיא תגיע להם מה לעשות, למרות שהלהקה הייתה בכלל הרעיון שלה.... אז בילי עזבה את הלהקה ואחרי שבכתה החליטה להקים להקה שבה היא תמלא את כל התפקידים ותחליט את כל ההחלטות, לבד... החזרות של הלהקה שהקימה נשמעו כל כך יפה שהיא מחאה להם כפיים והם, הם הזמינו אותה להצטרף בחזרה ולשיר איתם יחד את השיר שהיא בחרה. קרא/י עוד פורסם ב"ספרייה של מאירה" מאת מאירה ברנע גולדברג במאקו הלהקה שלי | מאת: תמר בראון אלקלס, איורים: רותם טפלו | הוצאת מטר ​ בילי מצאה בארון של אמא קופסה מאובקת עם תמונות ישנות. מסתבר שאמא שלה הייתה בעבר חברה בלהקת רוק מגניבה. בילי מיהרה לגן, היא חלמה להקים להקה מדהימה משלה. בילי מתחילה לחלק את התפקידים אבל לאט לאט מתברר שהיא רוצה לשלוט על הכל ולהחליט את כל ההחלטות, ובצורה כזו להקה לא יכולה להתקיים. היא ניסתה להקים להקה לבד עם עצמה אבל גילתה שזה לא כל כך כיף או הגיוני. לאט לאט בילי מבינה שכדי להיות יחד צריך להתפשר, להקשיב לאחרים ורק כך אפשר להקים להקה. ספר מקסים על חברות, אהבה, היכולת להתפשר כשצריך וכמובן אהבה למוזיקה. מתאים לגיל גן חובה ותחילת בית הספר היסודי. פורסם בדף הפייסבוק: אוצר הכתיבה של נטלי הלהקה שלי/תמר בראון אלקלס המאיירת: רותם טפלו הוצאה: מטר ספר ילדים 👏👏 כל הכבוד לסופרת תמר בראון אלקלס שהביאה לנו ספר מהמם שנקרא "הלהקה שלי". חייבת 👏👏 למאיירת המוכשרת רותם טפלו שאיירה איורים יפהפיים, שמתאימים מאוד למה שמסופר. בילי מגלה תמונות ישנות של אימה שהייתה חברה בלהקה ומחליטה להקים בעצמה להקה. בכדי להצליח להקים להקה משל עצמה היא צריכה לשתף פעולה עם אחרים ולא ריב עם ילדים שרוצים להצטרף אליה וכך לייצר הרמוניה מוזיקלית אנושית. הסיפור בספר בעל מסר מאוד חשוב לחיים. 🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️ לקרוא המלצה בגלי וליאו - ירחון מודפס לראשית קריאה "בילי מוצאת תמונות ישנות של אמא שלה מימיה בלהקה ונסחפת בחלומות על מוזיקה, על אורות ועל קהל. אבל כשבילי מנסה לנגן עם החברים שלה, היא מגלה שכדי להקים להקה צריך יותר מכמה כלים. כתבה: תמר בראון אלקלס, איירה: רותם טפלאו, הוצאת מטר" המלצה מאת שרית פלד "הלהקה שלי", של תמר בראון אלקלס, חברתי האהובה והכשרונית עם הלב החומל והיפה, הוא ספרה השלישי לילדים. יצא לאור לפני חודש, ומאיר באותיות של אהבה על הקשר האנושי שכולנו זקוקים לו בכל גיל, על ההתמודדות של הפרט בתוך הקבוצה והרצון להשתלב בלהקה, המאפיינת מודל חברתי, ועל מנגינת הלב שלא פוסקת לעולם, אלא, עוברת מדור לדור. וכך הסיפור מתחיל: "יום אחד כשבילי שחקה במחבואים, היא מצאה קופסה מאובקת, כמעט מתפרקת. בתוך הקופסה היו תמונות ישנות של אמא, מתופפת על תופים וסביבה עוד נגנים." ובעקבות התמונות מן העבר, בילי בהווה מקימה להקה משלה בגן. הדברים לא מסתדרים כמו שהיא רוצה ומצפה. יש התנגדויות ולבטים בין חברי הלהקה, אך כשהדרך רצופה חכמה עתיקה של התבוננות מן הצד ופנימה וכשיש רצון לשתף פעולה ולהתגמש, מתקיימת הרמוניה טובה ומצמיחה. האיורים יפהפיים, צבעוניים ומדגישים סיטואציות חברתיות מעניינות שהפתרונות להן מגיעים מתוך החיכוך האנושי, ללא התערבות של מבוגר כלל. הגורם האנושי והמוסיקה המחברת, יוצרים ספר עדין וחכם. "הלהקה שלי"/תמר בראון אלקלס, איורים : רותם טפלו, עורכת : מור פוגלמן-דבורקין, הוצאת מטר 2022, מנוקד, לגילאי 3-6. ❤ המלצה מאת עמליה בודקת המלצה מאת יעלצ'י - סקירות ספרים הלהקה שלי - תמי בראון אלקלס איורים: רותם טפלו 32 עמודים הוצאת מטר - 2022 אני אוהבת מאוד מוזיקה, ואתם?. חלום שלי זה ללמוד לנגן בתופים, גם גיטרה הולך. האמת, הקצב הוא ממני והלאה, שלא לדבר על קול העורב שיוצא ממני כשאני מנסה לשיר, ושלא נתחיל לדוש בנושא פחד קהל שקיים ומסרב לעזוב. עבור בילי, גיבורת הספר, הסיטואציה אחרת לגמרי. אחרי שהיא מוצאת תמונות ישנות של אימה כמתופפת בלהקה, עולה בראשה רעיון מבריק. יום למחרת, בגן, היא מציעה לכמה מחבריה להקים להקה והם אפילו עושים מבחנים לתפקיד הזמר. אך כאשר הלהקה מתחילה בחזרות, הדינמיקה משתנה, הכעס משתלט וההנאה נעלמת. מה תעשה בילי? איך תרגיש? איך תגיב?. מעבר לסיפור המעניין, יש פה ספר נהדר המלמד את הקורא הצעיר לחלוק, לוותר ולהתגמש כאשר נמצאים בקבוצה וישנן מספר דעות. הסופרת, תמי בראון אלקלס, יצרה ספר שהסיטואציה המרכזית בו מוכרת לכל, מאוד מציאותית וניתן להשליכה על אירועים שונים. ללמוד ממנה. הכתיבה נהדרת וקולחת. הכתב מנוקד כך שמתאים גם לראשית הקריאה. האיורים חמים, צבעונים ופרוסים על פני כל הדף. הם מתארים נאמנה את המתרחש ומציפים רגש. סיפור נהדר שיהיה כיף לחזור לקרוא בו עוד פעמים רבות. מומלץ- קריאה מהנה, יעל הוצאת מטר מתוך: קריאת חובה -ספרות ילדים מומלצת, ד"ר שי רודין למה בילי מוצאת את עצמה בוכה, לבד בחצר הגן? "מהפיכת שנות השמונים" הובילה להתמקדות בעולמו של היחיד בספרות הילדים. אולם יש לכך מחיר: מרבית הספרים שיוצאים לאור כיום מתמקדים בילד אחד, בעולמו, ברגשותיו, ובמשפחתו. מכאן עולה חשיבותו של הסיפור "הלהקה שלי" שחיברה תמר בראון אלקלס ואיירה בכישרון רותם טפלו (הוצאת מטר) – ספר שמרחיב את המבט ומחיל אותו על חבורת ילדי גן. בילי גיבורת הסיפור מוצאת תמונה ישנה של אמה, שבה מצולמת הלהקה בה הייתה חברה האם בצעירותה. היא מחליטה להקים גם כן להקה עם חברי הגן שלה. כל החברים נרתמים, והיא זו שמחליטה מה יעשה כל אחד מהם בלהקה. אולם ישנו קו מפריד בין יוזמה ומנהיגות ובין שתלטנות והשתקה. כשבילי לא נותנת לאף אחד מחבריה זכות החלטה על המתנהל בלהקה, הם מחליטים להמשיך לנגן ולשיר – בלעדיה. היא פורצת בבכי, קרא/י עוד מתוך: ספרות שווה - Equal Literature הלהקה שלי. בדיוק כשרציתי להכין עדכון עם כל הספרים השווים לחג השבועות, הספר הנפלא הזה של חברת קבוצתינו Tamar Brown Elkeles נחת אצלי. וכמה הוא רלבנטי לשבועות? כאילו לא קשור אבל בעצם- מאוד! חג השבועות בעיני מביא לקדמת הבמה את ערך ה"יחד" דרך שיתוף הפעולה בין נעמי ורות הדבקות הסינרגיה ואין דרך טובה יותר לתאר חיבור ויחד מ- להקה. בדיוק בדיוק המקום שבו מצד אחד כל משתתפ.ת בכמיהה לאור הזרקורים שיאיר אותה או אותו אבל שאין קיום ואין זרקור אם אין את היחד! הלהקה שלי הוא סיפורה של בילי קרא/י עוד המלצה מתוך: "המלצות אמיתיות על ספרים" הלהקה שלי / תמר בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles | איורים: רותם טפלו Rotem Teplow יום אחד, כשבילי שיחקה בבית, היא מצאה קופסה עם תמונות ישנות שרואים בהן אתא אמא שלה מתופפת על תופים עם נגנים נוספים. אמא מספרת לבילי שבעבר היא ניגנה בלהקה. כשבילי מגיעה לגן היא מציעה לחברים להקים יחד איתה להקה, והם מתחלקים בתפקידים. אבל כשמגיע שלב קבלת ההחלטות כמו איזה שיר לשיר - מתגלעים ויכוחים... "הלהקה שלי" משקפת באופן יפה מציאות יומיומית של ויכוחים ופתירת מחלוקות - בגן וכמובן בכל שלב בחיים. בילי מנסה למצוא פתרונות בעצמה, אך בסופו של דבר הפתרונות לא מחליפים את הדבר האמיתי - נגינה בלהקה עם חברים, תוך הסכמה הדדית והגעה לפשרה שתהיה מוסכמת על כולם. קרא/י עוד המלצה מתוך האתר של מכללת סמינר הקיבוצים. הלהקה שלי, כתבה: תמר בראון אֶלְקֶלֶס, איורים: רותם טֶפְּלוֹ, מנוקד, ללא מספרי עמודים, מטר. בילי מצאה תמונה ישנה של אמא מתופפת על תופים. אמא מספרת על הלהקה שהשתתפה בה בצעירותה, "וזה היה נפלא, כתבנו שירים יחד, ניגנו ורקדנו והופענו בפני אנשים." "מי רוצה להצטרף ללהקה שלי?" הכריזה בילי בגן למחרת. היא מקבלת את כל מי שמבקש להצטרף אך מכתיבה לו במה ינגן ואיך ישיר, עד שהילדים מתחילים להתקומם: "למה רק את מחליטה?" בילי עונה בפסקנות, "כי הלהקה היתה רעיון שלי! למה הפסקתם לנגן? תמשיכו!" קרא/י עוד הלהקה שלי – סקירה של אורנה שפי. מתוך: אתר פרלמנט הספרים כאשר בילי משחקת מחבואים היא מגלה באחד הארונות בבית אוצר. קופסה מאובקת ובתוכה תמונות ישנות של אמא שלה מתופפת על תופים ומסביבה עוד נגנים. בילי סקרנית מאוד ונגשת לאמא שלה כדי לשאול לפשר התמונות. אמא של בילי מספרת לה שהייתה לה להקה והיא הייתה המתופפת. היא מספרת לה על השירים, ההופעות מלאות האנרגיה והשמחה שגרמו לאנשים. בילי החליטה שגם היא רוצה להקים להקה ולמחרת בגן היא אוספת את חבריה ויחד הם מנסים להקים להקה. הם מאלתרים כלי נגינה מכל מיני גרוטאות ומשחקים בחצר, הם מתאמנים יחד אך הניסיון לא צלח, החברים רבים בניהם וכועסים על בילי שמתעקשת להחליט על הכל כי זה היה הרעיון שלה, בילי כועסת ונפגעת, מתגלים חילוקי דעות, והאוירה לא נעימה. אז איך מתמודדים? איך בילי מתמודדת? הטקסט כתוב בצורה ברורה ומעניינת, האיורים של רותם טפלו צבעוניים, מעניינים ומתאימים לכתוב. הספר עוסק בהגשמת חלומות ורצונות, ביצירת שיתוף פעולה, עבודה בצוות והקשבה לחברים. מכיל מסר טוב ודוגמא טובה לילדים. קריאה מהנה.

לרכישה המאפייה של הציפורים מאת: תמי בראון אלקלס איורים: שירה קֹרח המלצות וביקורות "מנגנים סיפורים" שעת סיפור מצולמת ראיון בתוכנית לגדול איתם סרטון מאחורי הסיפור בִּשְׁכוּנָה אַחַת, בְּעִיר קְטַנָּה אַחַת, סְבִיב כִּכָּר עִם מִזְרָקָה אַחַת, יֵשׁ מַכּוֹלֶת אַחַת, חֲנוּת יְרָקוֹת וּפֵרוֹת אַחַת, וּמַאֲפִיָּה עִם בֵּית־קָפֶה וּמִרְפֶּסֶת אַחַת קְטַנָּה. הָאוֹפֶה שִׂמְחָה, אִישׁ נָמוּךְ שְׁמַנְמַן וְחַיְכָן, שֶׁפָּנָיו וְכַפּוֹת יָדָיו מְכוּסוֹת תָּמִיד בְּקֶמַח לָבָן. אֵשֶׁת הָאוֹפֶה פַאנִי, אִשָּׁה גְּבוֹהָה וְרָזָה וּבְנָם בֶּן הַשֵּׁשׁ, יוֹאָב, גָּרִים בְּדִירָה קְטַנָּה מֵעַל הַמַּאֲפִיָּה. מאחורי הסיפור במאפייה של הציפורים יש לקוחות קבועים שמגיעים ומרגישים בבית. כולל האיש העצוב שהמאפייה היא מקום להפיג את הבדידות שלו. במאפייה של הציפורים, הצלחתי לייצר סוג של קהילה שהיא תומכת, חמה ומכילה, קצת עולם הולך ונעלם בתחושתי. לשמחתי, גם בחיי הפרטיים הצלחנו בעלי ואני לייצר תחושה דומה של שייכות לקהילה בשכונתנו, החל מחברות עם בעל המכולת, מנקה הרחוב, הדוור, בעלי כלבים ושכנים וילדים של שכנים. אני חשה שזכינו וזה ממש לא מובן מאליו. גם העובדה שהציפורים שנהנות מהמאפייה מושכות אליה לקוחות חדשים וניצלת מסגירה, היא חלק מתפיסתי שכולנו מחוברים- האנשים הטבע והסביבה. כשאנחנו פועלים בטוב אחד כלפי השני, אנחנו נהנים מהטוב הזה גם. ההשראה לכתיבת המאפייה של הציפורים באה ללא ספק מבני האהוב יואב. יואב לומד בביה"ס לטבע ומאז ומתמיד הוא מאד מחובר לחיות ולטבע. למרות שאנחנו מתגוררים בבניין דירות תל אביבי בקומה 3, בפינת הגז הכנו לו ולאחיו פינת חי וגדלנו שם עשרות ארנבות, ציפורים ותוכים, צב, אוגרים ותרנגולות. פעם אפילו נאלצנו לרדוף אחרי תרנגול שברח מפינת החי לרחוב סמוך ובעזרתה של אישה פיליפינית נחמדה הצלחנו לתפוס אותה חזרה. בפעם אחרת הסתנן ארנב לגינתה של שכנה וכרסם שם לטענתה את כל הצמחים, והייתה גם פעם שתרנגול העיר את השכנים בשעה 5 בבוקר ונאלצנו להחזירו לחנות. פעם אחת בעת חופשה משפחתית, יואב פורר לחם ישן לציפור אחת שנחתה במרפסת של הבקתה שהיינו בה. התמונה הזאת נחרטה בי ולמעשה היא זו שהציתה בתוכי את האש וגרמה לי להתחיל לכתוב את "המאפייה של הציפורים". אני מרגישה בכלל שאני אסירת תודה לבני מאחר והוא זה שלימד אותי להתבונן בסביבה בה אני חיה ובאמת לראות את מה שנמצא שם - כמו עצים צמחים וציפורים. יואב באמת התברך בעיניים שרואות ובזכותו גם אני רואה יותר, וכפי שמוכיח הסיפור, כשבאמת מתבוננים ונוכחים, רואים באמת דברים שנסתרים מאחרים וניסים מתרחשים. (לא סתם זו ההקדשה שאני נוהגת לכתוב לילדים על הספר). מאחורי הסיפור הסרטון "ראיון בתוכנית "לגדול איתם ראיון בתוכנית "לגדול איתם" עם המנחה אפרת שושני שעת סיפור מהותית תמי מקריאה את הסיפור הקראה "מנגנים סיפורים" מקריא: השחקן עמית בר-עם מוסיקה: דניאל ספיר השחקן עמית בר-עם והמוסיקאי דניאל ספיר משתפים פעולה במסגרת פרוייקט "מספרים סיפורים" של תיאטרון רעיון מנגנים סיפורים The Jerusalem Post lite 15-21 March 2017 המאפיה של הציפורים by Tammy Brown Elkeles (Matar) — The gorgeous illustrations in this book by Shira Korach make it even more yummy than the story in it already is. It tells the story of a family that has a bakery. This bakery makes everyone happy, till even the birds hear about it and start showing up to get some delicious crumbs. A feelgood book the whole family will love. (Ages 5 and up). Shai Rudin Posted: February 7, 2017 Tammy Brown Elkeles's new book, The Birds' Bakery, tackles head-on the sensitive issue of a child's financial situation in a sensible and exceptional manner. The story follows Yoav, the son of Simha the baker and his wife Fanny, who run a bakery and a café. Yoav is involved in the bakery's life cycle; every day when he comes home from kindergarten, he goes to the bakery to help with different tasks. He even brings his friend Naama a heart jam cookie every morning. Rather than take us back to the days of Oliver Twist, the depiction of a child at his parents' workplace, lending them a hand, establishes the child in the parents' occupational environment, suggesting he may follow in their footsteps. תמר פרלשטיין סיפור נוגע ללב על מאפיה משפחתית אהובה שעומדת להיסגר וברגע האחרון משהו משתנה. את ההתמודדות עם הדאגה, האכזבה והפתרון הבלתי צפוי אנחנו חווים יחד עם יואב והוריו, ברגישות והומור ועם המון אהבה. ספר מומלץ לכל התמודדות פשוטה או מורכבת, בליווי איורים מופלאים של שירה קורח. בית הספר לטבע סביבה וחברה תל אביב 27 במרץ, 2017 הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה למפגש עם תלמידי כיתות א' ו - ב' של ביה"ס לטבע סביבה וחברה, בו הציגה את ספרה "מאפיה של ציפורים", סיפור על תקווה, אהבה לטבע ולבעלי חיים המסופר דרך חיי היומיום של משפחה שהיא בעליה של מאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור בן המשפחה יואב ונעמה - חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת הציפורים. המפגש היה מרגש, נושא הספר מאוד עניין את ילדי טבע וחיבר אותם לסיפור. תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הרבה הומור ורגש, והילדים היו קשובים ומרותקים. רעיה פרנקוביץ', ספרנית. דפנה ברעם, מנהלת ביה"ס. שמחה לוי בית ספר אילות בגני תקווה סל תרבות ארצי מגיע לכולם, לא עוצר בסגר וגם לא במחסום. בימים לא ברורים ומציאות לא יציבה בין זום חשבון לזום שפה התעוררו היום ילדי כיתה ב' של בית ספר אילות בגני תקווה לבוקר אחר בוקר שונה. התעוררו לבוקר מיוחד, בוקר של מפגש עם הסופרת תמי בראון אלקלס - "המאפיה של הציפורים". הילדים ישבו מסוקרנים ומרותקים לפעילות. כל הכבוד לעוסקים במלאכה ולעומד בראשם רן שפירא שלא עוצרים בסגר ולא במחסום ודואגים להעשיר את הילדים גם בתקופה הלא פשוטה הזאת. המלצה בדף Mi.Kore באינסטגרם המאפייה של הציפורים כתבה תמי בראון אלקלס, איירה שירה קורח. המאפייה השכונתית, מנוהלת על ידי הוריו של יואב. בַּבּוֹקֶר, כְּשֶׁיּוֹאָב מַגִּיעַ לַגַּן, הַיְּלָדִים מִתְקַבְּצִים סְבִיבוֹ וּמְרַחְרְחִים. ״הַיּוֹם יֵשׁ לְךָ רֵיחַ שֶׁל לִימוֹן,״ אוֹמֵר בּוֹעַז. ״כִּי אַבָּא שֶׁלִּי הֵכִין בַּבּקֶֹר טַרְט לִימוֹן,״ צוֹחֵק יוֹאָב. --- הסיפור מגולל את חוויותיו של יואב במאפייה המשפחתית, איך הוא עוזר להכין בצק, מביא עוגיות לחברה מהגן ואפילו קצת מציק ללקוחות... במקביל מתרחש סיפורם של ההורים המנסים להתמודד עם מציאות קשה, לקוחותיהם הקבועים כבר לא מגיעים, ויואב שם לב לשינוי באווירה. כשההורים כבר כמעט הרימו ידיים, החלו לפקוד את המאפייה לקוחות חדשים ומפתיעים - מגוון ציפורים ססגוניות, מכל המינים והזנים. יואב, מכבד אותם בכל הטוב של המאפייה והן חוזרות אליה בכל יום בשעה הקבועה. הנדיבות משתלמת והאורחים בעלי המקור מושכים את תשומת לבם של עוברי האורח וכך המאפיה מתמלאת שוב בלקוחות חדשים ומרוצים. סיפורה של תמי בראון אלקלס, עוסק בנושא לא שגרתי בספרות הילדים - החשיפה של ילד לקשיים היומיומיים של הוריו. נושא מורכב זה מונגש בצורה חכמה ועדינה, את מה שלא נאמר במפורש בסיפור, משלימים איוריה הנפלאים של שירה קורח. מאד אהבתי את סוף הסיפור: גם כשהכל נראה אבוד - קצת יצירתיות והרבה נדיבות יכולים לייצר תקווה ולהוציא לדרך חדשה. מתאים מגיל 4 וראשית קריאה, הוצאת מטר שרית פלד המלצה "המאפייה של הציפורים" מתוך "ספרי ילדים – השראה וחיבור לייעוד" ​ דמיינו לעצמכם, מאפייה שוקקת חיים, מלאה בכל טוב, פעילות מבוקר עד ערב עם ניחוח פריזאי ושרות עילאי של משפחה אחת מקסימה, המפיצה ריח של אפייה בכל השכונה. זו בדיוק ההתחלה של ספר בשם, "המאפיה של הציפורים", אשר נכתב על ידי תמי בראון אלקלס Tamar Brown Elkeles בעדינות מרהיבה, בפשטות קסומה, במלים מצופות באהבה ומתיקות, המוגשות כמאפים על מגש החיים, עושות את דרכן בפיתולי עלילה מרגשת, המכילה את סודות היקום וההבנה לליבו ולתשוקתו של ילד. האיורים המרהיבים והמדויקים של שירה קרח, Shira Korach Art "אוחזים" בחדרי הלב ולא מרפים והקורא הצעיר צולל בדמיונו, אל תוך עלילה מעוטרת בקווים וצבעים בלתי נשכחים. על מה הסיפור? מאפיה אחת מעולה, בעיר אחת קטנה, מייצרת בהכנה ביתית, לחמים, עוגיות ועוגות לכל השכונה. הבעלים של המאפייה הם שמחה האופה, פאני אשתו וילדם יואב בן ה-6 , המקיימים משפחתיות אוהבת ומגוננת בתוך עננה של קמח. יום אחד, הלקוחות הקבועים מפסיקים להגיע והמאפיה עומדת לפני סגירה. בעלי המאפיה חרדים לגורל פרנסתם ואהבתם לעולם המתוקים ואינם מוצאים פתרון. בעוד, ילדם הצעיר, מוטרד כמוהם מהמחסור הכלכלי המאיים "מה יהיה, עוד מעט הכסף יגמר, ולא נוכל לקנות מצרכים", הוא עושה מעשה בלתי מודע ומשנה את רוע הגזרה! יואב הילד, מניע במקביל שני חוטים ב"מריונטת החיים". האחד, חוט היחסים, המקשר בינו לבין הוריו והשני, חוט החשמל שעליו עומדות ציפורים ומחכות לפירורים של קיום החיים. מבטו של הילד העומד למטה נפגש עם מבטן של הציפורים מלמעלה, קורא להן לטעום מפירורי העוגות והעוגיות שנשארו, לפני סגירת המקום, ואז מתחולל סנכרון של תשומת לב ואהבה, המוביל למעגליות של שפע ונתינה ואף הצלת המקום... הכיצד? חובה קריאה! הילד יואב, הוא ללא ספק היורש האולטימטיבי של הוריו בכל מה שקשור לרוח הלחימה של המקום לשגשג ולפרוח. עצם הטעימה שלו מכל דבר שאביו מכין, העזרה שלו בעבודת הבצק והמיתוג שלו בגן בקרב החברים, כמי שנושא עימו ריחות של מאפיה פעילה, מעוררים את הנתינה, ההגשמה והשפע. ספר ילדים זה אוצר בתוכו עולם שלם של אהבה, חלומות ותקוות, מתיקות ועדינות, חיים של מטה ומעלה המתמזגים לכדי יצירתיות פורה ומנצחת כל מחסור! בתמונות, העוגות הטעימות ביותר שטעמתי, במאפיה אחת בלתי נשכחת. המאפיה של הציפורים/תמי בראון אלקלס, איורים : שירה קרח, הוצאה לאור מטר הוצאת מטר , 2016 , גילאי 5 ומעלה. בסוף הספר מצורף מתכון מפתיע ומדהים! קריאה מהנה באהבה שרית בית הספר הממלכתי בלפור תל אביב ברצוננו להודות לך בשם התלמידים והצוות, על המפגשים הספרותיים שקיימת בבית ספרנו. התלמידים והתלמידות גילו עניין רב ושאלו שאלות אודות תהליך הכתיבה. ואת, השבת עליהן בנועם ובשפה קולחת ובהירה. השאלות והתשובות נסובו סביב מגוון נושאים, החל במניעים לכתיבתך, נושאי הכתיבה שלך, תהליך יצירת הדמויות, האיורים וכלה במהלכים הרבים הדרושים לביצוע עד להוצאת ספר לאור. המפגשים העשירו והרחיבו את דעתם וידיעותיהם של התלמידים בנושא כתיבת ספרים. בתודה ובברכה רונית טיברין, ספרנית. ששי בוסי, רכז שפה. סטימצקי סניף בזל ... הרגשתי שאני חייבת לכתוב לך כמה הספר מלבב ושנון, אני כרגע בסניף בזל ומאז שפתחנו הוא הספר ילדים המוביל, שיהיה המון בהצלחה! ​ עדן, סטימצקי, סניף קניון רמת אביב נשיונל גיאוגרפיק קידס לאבא של יואב יש מאפייה, שהיא לב השכונה. כולם קונים בה מאפים טעימים. כשיואב מגלה שהמאפייה בסכנת סגירה, הוא מחליט להציל אותה בעזרת רעיון מקורי. איפה: בספריות ובחנויות הספרים. מרמלדה בלוג זה תמיד עצוב לראות חנות וותיקה שנסגרת. מקום שנחשב ל"מוסד" תרבותי, ללב השכונה, כמו בית הקפה השכונתי, המכולת, שהופכים לחלק מהנוף האורבאני. כמו קפה 'תמר'האגדי למשל, שנסגר לפני זמן מה והעציב את כל מי שהכיר אותו בימיו הטובים. בסיפור זה, המזכיר מאד שכונה תל-אביבית טיפוסית, עפ"י האיורים הנהדרים, כמו השכנה על וספה ורודה, המזרקה (אולי זו של אגם, שלאחרונה גם היא הועברה מכיכר דיזנגוף), עומדת להיסגר מאפיה, שנתקלת בקשיים כלכליים. הלקוחות ממעטים משום מה לפקוד אותה עד כדי כך שההורים של יואב, הבן של האופה, מחליטים בצער רב לסגור אותה. יואב, שמגיע לגן בכל פעם עם ריח מאפה אחר, פעם ריח שטרודל ופעם טארט לימון, מתחיל להאכיל ציפור בפירורי קמח ועוגה, כי אין כבר מה לעשות עם הקמח ואוטוטו סוגרים. לאט לאט "השמועה" מגיעה ל"ציבור" הציפורים הרחב, שמתחיל להגיע בהמוניו, להתפנק במאפיה. ימי חסד אחרונים. זה המקום לדבר עם ילדים על קשיים כלכליים שפוקדים עסקים קטנים, לדבר ולהסביר את המונח "פשיטת רגל" , לדבר על קשיים כלכליים במשפחה, כי מי מאיתנו לא חווה את הבעייה ש"לא גומרים את החודש" וכדאי לשתף בזה את הילדים ולא לייפות את המציאות. אפשר וכדאי לדבר עם הילדים מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב. אולי הילדים יכולים לעזור... בעצה, ברעיון או פשוט במודעות שהחיים יקרים, שחוגים עולים ו"כסף לא גדל על העצים"... בקיצור, זו הזדמנות מצויינת לשתף את הילדים ולא להסתיר מפניהם קשיים כלכליים. המצב כבר ממש בכי רע ואמא של יואב רוצה להודיע לו שהם עומדים ממש לסגור את המאפיה, עד שדבר מה קורה, הציפורים מושכות צפרים לשבת בבית הקפה ולצפות בהם. מה יותר נחמד מלשבת בבית קפה במקום שוחה בטבע ולצפות בציפורים מכל מיני סוגים..? ועל הדרך גם לקבל מאפה טעים? שוב השמועה מתפשטת, הפעם בין חובבי הציפורים, עד כדי כך, שהמאפייה מתמלאת מחדש בלקוחות ואף השלט של המאפייה מוחלף בשלט חדש "המאפייה של הציפורים". סוף טוב עם מסר בצידו, כי גם בזמנים הכי גרועים לא צריך לאבד תקווה. לפעמים, בלי מתכוון, קונספט חדש של מקום , שינוי מרענן, גם בחיים עצמם, הופך את הקערה על פיה, מצמיח ומפריח מחדש, ובמקרה זה שינוי שמציל עסקים קטנים. איזשהו סוויץ' שנותן למקום מוקד או נישה המושכים קהל פוטנציאלי. יש לציין, שבסיפור זה, כמו בסיפורים מפורסמים אחרים, הילד הוא זה שמציל את המצב, הוא זה שניחן בדמיון, ביצירתיות, במקום שהמבוגרים כבר שכחו. כמו הילד שמצביע על המלך ואומר שהוא עירום ב"בגדי המלך החדשים" וכמו בסיפורי עם אחרים, שדווקא הילדים מוצאים פיתרון הגיוני כי עדיין לא אבדו את תמימותם ואת האופטימיות. המבוגרים יכולים ללמוד כי ניתן וכדאי לשמוע לילדים, לרעיונות שלהם, לקחת בחשבון את דעתם... האיורים של שירה קורח נהדרים ומוסיפים לטקסט, איורים שאינם ממוחשבים אלא איורים של פעם, המוסיפים לאווירה. תמי בראון אלקלס היא אמא לשני ילדים, יוצרת קומיקס, מחזות ותסריטים וגם מורה ליוגה. שירה קורח היא מאיירת ואנימטורית בוגרת בצלאל, וזהו ספרה החמישי. גם היא אמא לילדים. אשכול גנים לב ת"א חוות דעת והמלצה על הסיפור והפעילות בעקבות הספר: המאפייה של הציפורים מאת תמי בראון אלקלס ​ הסופרת תמי בראון אלקלס הגיעה להקריא את ספרה "המאפייה של הציפורים", בגן חצב אחד מתוך תשעה גנים באשכול גנים ברח' העבודה תל אביב. זהו סיפור על תקווה, אהבה ונדיבות לטבע ובעלי חיים המסופר דרך חיי היום יום של משפחה שהיא בעליה של המאפיה, התמודדותם עם קשיים כלכליים, ובמרכז הסיפור יואב ונעמה חברתו שמכינים במאפיה עוגיות להאכלת ציפורים. תמי הקריאה את הסיפור בנועם, בהתרגשות, עם הומור ורגש, הילדים היו קשובים ומרותקים. ​ המפגש היה מרגש, נושא הספר מאד עניין את ילדי הגן. הם סיפרו על קשר שלהם עם חיות וכיצד זה תרם להם, הם גילו סקרנות כלפי הסיפור של הילד שהציל את המאפיה של הוריו מסגירה על ידי דאגתו לציפורים. הספר מכיל הרבה רבדים וערכים והעלה הזדמנות לשיחה על חשיבותה של נדיבות ועזרה הדדית בקהילה, על כך שיחסי גומלין טובים בין האדם לטבע ולסביבה מועילים לשני הצדדים, על העובדה כי ילדים יכולים להשפיע ולשנות את המציאות של חייהם, על החשיבות של לפעול מתוך מקום של הנאה ושמחה ולא ממקום של דאגה לשינוי וגם על רגש העצבות כרגש לגיטימי. ​ תמי עוררה בילדים גם סקרנות על דרך כתיבת ספר ועד להוצאתו לאור דרך עבודת העורך והמאייר. היא ענתה על שאלותיהם בסבלנות, בבהירות ובשפה קולחת. ​ לאחר ההקראה והשיחה התבצעה הפעלה בגן שהילדים שמחו להשתתף בה. הם יצרו מחימר ונוצות ציפורים וגם הכינו מתכונים לציפורים בציור בהשראת הספר. ​ נהננו ונתרמנו מאד מהמפגש, בתודה ובברכה מירי אובז'ילר, מנהלת אשכול "לב העיר" - אשכול העבודה המלצות וביקורות

Open Book Illustration Home Children's books Scripts and Plays הלהקה שלי - ספר ממלכת שטות וממלכת רצינות - ספר המאפייה של הציפורים - ספר התוף המכושף - תסריט Amazon Books Fish Also Go to Heaven The Dinosaur who Wanted to Fly Trinidad The Snow Globe Jumbo A trip to the Safari Unpublished Testimonials Magazine Stories Graphic Novels Suggestions D. J. Dirty Brown The World in Black and White Children's Activities מפגשי סופר משחקי דמיון וסיפור הצעת פעילות לגני ילדים הצעה למפגשי סופר About Gallery Contact Search Results

לרכישה ממלכת שטות וממלכת רצינות לחצו לסרטון לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, עַל אִי יָרוֹק בְּלֵב יָם, הָיְתָה מַמְלָכָה קְטַנָּה וּשְׁמָהּ רְצִינוּת. בַּמַּמְלָכָה גָּרוּ מֶלֶךְ, מַלְכָּה וּבְנָם בֶּן הֶחָמֵשׁ, נָסִיךְ חָכָם שֶׁשְּׁמוֹ רֵצִינְלוּק. מֶלֶךְ וּמַלְכַּת רצִינוּת חוֹקְקוּ חוּקִּים רצִינִיִּים מְאוֹד. כָּל אֶזְרָח בַּמַּמְלָכָה יָדַע אֵיךְ לְבָרֵךְ לְשָׁלוֹם וְאֵיךְ לֶאֱכוֹל עוּגָה בְּנִימוּס. כּוּלָּם תָּמִיד קָמוּ בַּזְּמַן לְבֵית הַסֵּפֶר אוֹ לָעֲבוֹדָה וְהָלְכוּ לִישׁוֹן קְצָת אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה. שׁוֹמְרֵיאַרְמוֹן הַמַּמְלָכָה תָּמִיד עָמְדוּ בְּפָנִים רצִינִיּוֹת מְאוֹד. הֵם לֹא חִיְּכוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַנָּסִיךְ עָשָׂה לָהֶם פַּרְצוּף מַצְחִיק. הספר נכתב בהשראת וכו'

The Bird's Bakery Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Shira Korach Translations rights belong to Tamar Brown Elkeles Published by Matar Publishing House For Agents: In case you would like to see the full version of the book, please send me a message The Birds’ Bakery features six-year-old Kai, who discovers his parents’ bakery and café may need to close due to financial troubles. Kai is heartbroken, as the beloved bakery is his safe haven. Kai brings his friend Nia a heart jam cookie from the bakery every morning. And he helps his parents at the confectionery, every afternoon, after kindergarten. The bakery used to be bustling with customers clamoring for pastries and sweets. Now, for some unknown reason, it’s empty—the only visitors are birds! But Kai’s creativity and ingenuity lead to a fantastical plan for the bakery that could bring customers flocking back. The Birds’ Bakery is a flurry of fun with a powerful lesson: Little children can solve big problems, if they’re brave enough to spread their wings and fly. The book is, first and foremost, an entertaining story, but it also illustrates how every crisis offers potential for growth and opportunity. Facing the unknown can be scary, but if we take stock of everything around us, unexpected and unlikely answers often come. We just have to use our imaginations. The Birds’ Bakery shows that everybody, including children, can change their reality. It also instills values such as kindness and an appreciation for nature, family, and strangers. ​ Ages 4-8

The Kingdom of Serious and the Kingdom of Silly Written by Tammy Brown Elkeles Illustrated by Shahar Kober Translations rights belong to Tamar Brown Elkeles Published by Matar Publishing House March 2020 For Agents: In case you would like to see the full version of the book, please send me a message The Kingdom of Serious and the Kingdom of Silly introduces us to five-year-old Prince Christopherious, who lives in the small Kingdom of Serious on a green island far away at sea. The smart and adventurous prince is fond of learning and dreams of becoming a brave explorer and sea captain. We follow his journey as he decides to act out his dream, while everybody else is taking a seriously sensible afternoon nap, and boldly sets sail. When his boat reaches shore, he meets the witty and cheerful Princess Silly-Billie. Although the Kingdom of Serious and the Kingdom of Silly are complete opposites, the princess and prince immediately find they have a lot in common and forge a strong friendship. Later on, he finds his way back home, relying on what he has learned about the Northern Star, and she too uses this knowledge to visit his kingdom in turn. They both find each other’s world fascinating, enticing, and enriching, and learn from each other about the importance of being earnest and the bliss of being silly. He gets to experience the great fun in giggling from tickling, while she gets to enjoy the satisfaction of quenching her thirst for knowledge. Their companionship brings about great changes in their lives and kingdoms. The Kingdom of Serious and the Kingdom of Silly is a captivating and entertaining story, which shows with ingenuity and tenderness how opposite concepts such as "serious" and "silly" can bring us closer to ourselves and, in helping us find a balance between extremes, contribute to greater self-expression and harmony. It’s a story about growing up and the power of friendship to inspire us and develop our perceptiveness. ​ Ages 4-8

מי אני נולדתי בניגריה שבאפריקה המערבית להורים ישראלים, אבל משפחתי עברה לישראל כשהייתי בת שמונה, שנה לפני שטל ברודי ואולסי פרי ממכבי תל אביב זכו באליפות אירופה. לאימא שלי תלוי מעל המיטה עד היום רישום שלי מאומן בדיסנילנד מאותה שנה שחזרנו, שבו אני מאויירת לצד כוכב הקולנוע הכריש ג'וז. בעלי מיקי ואני מתגוררים בתל אביב ומגדלים ביחד שני בנים חמודים בשם יואב ונדב. כבר כשהייתי ילדה, אהבתי לשחק בהצגות ולכתוב סיפורים. כל יום בשעה שלוש בצהרים אחרי ביה"ס, חיכיתי בשקיקה לסרטי הקולנוע בשחור ולבן ששודרו ב middle east television (עם ג'ון וויין, קלינט איסטווד והיצ'קוק. אגב האחרון מופיע גם במאפייה של הציפורים מי יודע היכן?). בכיתה ד' נהגתי לקום השכם בבוקר לפני כולם, להכין להורי ארוחת בוקר מקושטת, להגיש להם אותה עד למיטה אך אסור היה להם לטעום ממנה עד שאסיים להציג בפניהם את ההצגה שלי. כן, הנחישות הזו מלווה אותי גם היום להמשיך להתפתח ולהתרחב בעשייה שלי, ליצור וליזום עוד פרויקטים ובעיקר לא לוותר על החלומות שלי. ילדים בשבילי הם מקור אין סופי להשראה ושמחה, ואני מאמינה שהם המדריכים הרוחניים שלנו, ולמעשה, הם באו ללמד אותנו ולא אנחנו אותם. אני אופטימיסטית חסרת תקנה ומאמינה שיש לנו את הכוח להשפיע על המציאות ולעצב את חיינו, וזה המסר שאני רוצה לילדים להעביר דרך הכתיבה שלי. בעיקר חשוב לי שילדים יגשימו את החלומות שלהם ויהיו מי שהם באו להיות- כל אחד והניצוץ הייחודי שהוא. חוץ מזה שאני אוהבת לכתוב לילדים, אני גם אוהבת כל פיסה של ילדותיות ותום בתוכי, מאד אוהבת לתרגל יוגה והתחלתי אחרי ששמעתי את מדונה מדברת על זה אצל אופרה ווינפרי לפני 20 שנה, אוהבת את הכלב שלי טוני, הבובה הראשונה שאהבתי הייתה זברה קצת מרופטת אצל סבתא שלי ואהבתי לשבת על ברכיה כשהיא מנגנת לי על הפסנתר בפאתוס את קטיושקה, בניגריה אהבתי לשתות את משקה הצ'פמן בקאנטרי קלאב, רופא הילדים הראשון שלי היה ממוצא הודי ואני אוהבת עמבה וצאטני וקארי, אבל אל דאגה אני גם אוהבת בננות, מנגו אננס וופאפיה, כל פעם שנתקלתי באדם שחום עור אפילו בניו יורק, חשבתי שהוא מדבר בשפת הירובה, פעם ראשונה שדרכתי על דשא רך ולא על דשא קוצני שבניגריה, צרחתי מאושר דשא רך דשא רך! אימא שלי קפצה את הקפיצה של החיים שלה כשנחש ממבה ירוקה חכה לה בכניסה לבית, עד היום אני לפעמים משבשת מילים- אבא שלי היה קורא לזה פצ'קנית. אני אלופה בגידול סחלבים ואוהבת לטפח את האדניות שלי, אוהבת להביט על ציפורים, אוהבת מאד להתרגש מסרטים, הצגות, מחול ובכלל מכל סוג של יצירה. אני אוהבת להאזין לתקליטים, אוהבת ללכת בים, בילדותי אספתי ינשופים מכל העולם, אוהבת לצחוק, לטייל בטבע ובמקומות שהם רחוקים ושונים. טבע הוא מקור השראה חזק עבורי והוא מזכיר לי שאנחנו לא לבד כאן, אני אוהבת לגלות מקומות חדשים וללמוד דברים חדשים כי כמו שדר סוס אומר אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אפילו רחוב שלא הלכתי בו מעבר לפינה יכול לרתק! וגם להכיר אנשים חדשים כי העולם מגוון וצבעוני ונפלא! למרות שהחיים לקחו אותי בדרך אחרת, אחרי שסיימתי תואר ראשון בכימיה וביוכימה של תזונת האדם, ולמדתי עיצוב פנים ופרסום, חזרתי בגיל 30 לחלום הילדות שלי, ואחרי שלמדתי מחזאות ותסריטאות, כתבתי מחזה בשם "אבק" שהוצג ב"פותחים מסך" ועל בימת תיאטרון גבעתיים, זכיתי במלגת פיתוח לכתיבת פיצ'ר לילדים ועבדתי כעורכת ועוזרת במאי בהפקות שונות בקולנוע(כמו סינמה מצרים של רמי קמחי, נופל וקם של ירון בן נון וחברות בנהר בנישיונל גיאוגרפיק), אני מתמקדת היום בעיקר בספרי ילדים ונובלות גרפיות שמשלבות את אהבתי החזקה לאומנות שבשילוב הכתיבה עם המדיום החזותי. על הרבה מהדברים שציינתי כאן, אני אוהבת לספר במפגשי סופר שאני עורכת בבתי ספר (עם "המאפייה של הציפורים" שהתקבל לסל תרבות ארצי ועם ספרי "ממלכת שטות וממלכת רצינות"), בשעות סיפור, ובחוגים וסדנאות לכתיבה ופיתוח היצירתיות והדמיון שאני עושה לילדים בגילאי יסודי. המחשבות וההערות שלכם חשובות לי. אתם מוזמנים להרשם כאן ולשלוח לי כל הודעה או הגיג שיש לכם או סתם לעקוב אחרי כי אני מבטיחה לכם שאני לא מפסיקה להפתיע. מחכה לכם!